שערי היחוד ואמונה, שער שלישי יד

1והנה אחר שביארנו כל בחינות החילוקים וההבדלים של אריך אנפין וזעיר אנפין נבאר עתה בביאור יותר ענין חכמה סתימאה ושערות הראש והדיקנא דאריך אנפין ושערות הראש והדיקנא דזעיר אנפין בהרחבת הביאור והבדל בחינתם של שערות דרישא ודיקנא בין באריך אנפין בין בזעיר אנפין והבדל הבחינות משערות דאריך לשערות דזעיר אנפין הן דרישא והן דדיקנא וגם יתבאר ענין שערות דנוקבא דזעיר אנפין ופנים שלה ותחלה נבאר מאמר אדרא זוטא תלת ראשין אתגליפו דא לגו מן דא ודא לעילא מן דא עיין שם:

2ולבאר זה היטב הנה מקודם צריך להבין מהו ענין למעלה מן השכל המבואר תמיד בדברינו שאין הפירוש שלמעלה מן השכל הוא דבר שאינו יכול להשיגו מחמת עומק המושג כמבואר תמיד בלשון הרמב"ם זכרונו לברכה שהוא עומק המושג אינו כן כי עומק המושג שייך לומר על חכמה עמוקה שאי אפשר להשיגה אבל אף על פי כן היא בערך השכלה ויש לה דמיון בשכל אבל למעלה מהשכל נקרא קדמות השכל דהיינו שאינה בערך חכמה כלל ואינה בערך השכלה כי אפילו שיהיה חכם שאין למעלה ממנו לא יוכל להשיג זה כמבואר בשער היחוד והאמונה כמו שאי אפשר לומר על חכמה עמוקה שאי אפשר למששה בידים שאין חוש המישוש נופל על חכמה והשכלה: ככה ויותר על כן אי אפשר לומר על למעלה מהשכל שאי אפשר להשיגו בחכמה מאחר שאינו בערך השכלה:

3וכדמצינו בדברי רבותינו זכרונם לברכה מקום ארון אינו מן המדה אשר על פי כל החכמות שבעולם לא יושג זה בשום אופן בעולם איך יהיה יכול להיות שהארון היה אמה וחצי רחבו ואף על פי כן כשנמדד לא נמצא מקומו: ודבר זה הוא היפוך השכל ומנגדו: גם מה שנאמר שמור וזכור בדבור אחד נאמרו לא יושג זה על פי שום שכל בעולם היאך יהיה הדבר שבמלה אחת ישמע שני דברים כאחד כאשר הכחיש זה הראב"ע זכרונו לכרכה כי לא הופיע עליו אור הקבלה להבין בחינת למעלה מן השכל: הגם שבזה האמין שעמקו מחשבותיו יתברך אבל קראו עומק המושג:

4אבל דבר שהוא היפוך השכל ממש אם כן אי אפשר לומר עליו עומק המושג כי דבר זה לא תמצא על פי שכל בשום אופן אדרבה זהו נגד השכל ולכן הוא אצלם מהנמנעות: אבל באמת קדמות השכל הוא אין מהות חכמה כלל:

5לכן בלשון המקובלים נקרא חכמה אצילות דהיינו שכל ההשכלה שתחייב הדבר שיהיה כך על פי השכל בכל הדברים הוא בחינת אצילות שהאציל המאציל יתברך מהות חכמה שהוא מהות חדש ממש כמו בריאה כנזכר לעיל ואחר שהאציל החכמה אז נמשך הכל על פי חכמה והיא ראשית להשתלשלות דהיינו שמצד החכמה יתחייב החסד ונשתלשל מחכמה הזאת וככה משתלשלים ונאחזים דרגין בדרגין על פי החכמה והשכל כמאמר כולם בחכמה עשית וכל ההשתלשלות הוא מצד החכמה אחר אצילותה אבל לגביה יתברך נקרא החכמה עשיה כמו למשל שאדם עושה איזה כלי ועל ידי כלי זו מתנהג כל הצטרכותו והנה התעריך הכלי הגשמיית לעצם נפשו של האדם או שהכלי תחייב הנהגתה ופעולתה וכו' ככה ויותר על כן לאין קץ היא חכמה לגבי המאציל ברוך הוא אשר אינה רק בחינת כלי לפעול בה רצונו יתברך התעריכה חס ושלום אל מהותו: גם למשל שהכלי אינו נוגע למהותו של אדם כלל ואם תלקח הכלי מאתו הרי אין העדרה נוגע אל עצמיות נפשו כלל:

6ככה החכמה לגביה יתברך אשר הוא אינו בערך חכמה אין החכמה נוגעת לעצמותו והתנהגותו יתברך שהוא כל יכול להתמשך אף שלא על פי חכמה וכמו שכתוב אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד הוי"ה: ואומר מפר מחשבות ערומים וכו' ואומר נואלו שרי צוען וכו' ואומר והאבדתי חכמים מאדום וכו' שכל הפסוקים מורים על שהוא יתברך אינו בערך חכמה והמבין יבין :

7והנה הגם שביארנו שהחכמה נאצלה ונפעלה ממנו בבחינת הויה חדשה אף על פי כן מוכרח להיות כח הפועל בנפעל כי הוא כביכול החכם והמבין וכל הנהגות העולם הוא על ידי חכמה: הגם שאמת הוא שהחכמה לא תחייב להנהגה זו כי היה יכול לברוא העולם באופנים אחרים בלי גבול כי ההשכלה לא תחייב הדבר כי אם אחר שנמשכה אז ההתנהגות בחכמה ואלו המשיך מהות אחר היה מתנהג על פי מהות זה אבל אף על פי כן מאחר שאנו רואים כי כל העולם מתנהג דווקא על פי חכמה וכוונה מיוחדת בכל דבר וכל הנמצאים יש להם סדר ועל סדרם הם מתקיימים כאשר נראה פלאות חכמתו בהתקשרות כל נברא כמו באדם אשר יצרו בחכמה כידוע לחכמי הניתוח אשר יצר הכל בכוונה הגידים והעורקים והדופקים וגידים הדקים וכל אשר יש בו הכל הוא חכמה נפלאה בהתקשרותם זה בזה והתמשכותם זה בזה ושיהיו מעבר להחיות העובר על ידיהם לכל אברי הגוף:

8והנה הגם שהכל הוא בחכמה כנזכר לעיל הוא אחרי התגלות כח כל אחד ואחד ופעולות כל אחד ואחד אז משכילים שעל ידי התקשרות הגידים יתקשרו זה בזה וגם על ידי קיבוץ חלקי המוח והליחות שבו וכדומה לזה יהיה כלי להשכיל ובלב הוא מחמת תכונת חלקי הקיבוץ של הלב אשר יש בו כח המקבץ והדוחה הוא כלי למדות אשר בלב. וכן הוא בכל כלי הגוף מוצאים לזה שכל וטעם. אבל באמת כאשר תרצה לעמוד על שרשם איך הוא המוח הגשמי כלי להשכלה או הלב הגשמי כלי לחיות או הגידים והדם העובר בתוכם יהיו כלים להתקשרות כל חלקי הגוף בבחינת חיות לא תמצא זה על פי השכלה בשום אופן בעולם איך יהיה הגשם כלי לרוחניות העובר בתוכו ומתקשר בו אשר הם אינם בגרר אחד כלל.

9והנה על זה נאמר מפליא לעשות בחתימת ברכת אשר יצר את האדם בחכמה שמתנהג הכל בחכמה כי זהו אחר שנגלה כח הנהגתו של האדם אז נמצא ההתפשטות בכל אבריו בנקביו ובחלליו על פי טעם וחכמה. אבל שורש התקשרות החיות עם הגוף שיהיה כלי לזה לזה חתם ומפליא לעשות דהיינו התקשרות הגשמיות ברוחניות ועשיית הכלים של הגוף שיהיו בחינת כלים הוא פלא שהוא למעלה מהשכל: