שערי היחוד ואמונה, שער שלישי טו

1והנה בזה ההתקשרות של החיות עם כלי הגוף ועשייתם של הכלים האלו יש בזה שלשה בחינות כי הנה מאחר שאנו רואים אחר התגלותם שהם הכל על פי סדר וחכמה בכוונה לכל פרט ופרט אזי מוכרח להיות הכוונה וחכמה זו בכח הנפש המתקשרת עמו כי מאחר שנתבאר לעיל כי על פי חכמה לא יושג זה שיהיה כלי וכו' כי אם החכמה הוא מחמת כחו הפלא שהוא למעלה מהשכל אם כן מאין נתהוה החכמה בכוונה דווקא בבחינת פרט כל המשכה אם בשביל התקשרות החיות לכן המשיך כחות אלו בכדי שעל ידי ההמשכות האלו יהיו יכולים להתקשר כי מאחר שלא יתחייבו על פי החכמה אופני ההמשכות כי הוא מבחינת פלא היה יכול לקשר החיות באופן אחר ובהמשכה אחרת ואפילו שלא בהמשכה כלל היה יכול להחיות מחמת שכל יכול כי מאחר שאפילו החכמה לא תחייב ההתקשרות כי אם מחמת שכל יכול כנזכר לעיל אם כן יכול להחיות אפילו בלא אופני המשכות אלו. והנה מאחר שאנו רואים שכל ההתקשרות דייקא על פי הכלים ואם יחסר אפילו כלי אחת אי אפשר להתקיים מוכרח להיות הכוונה הזו בכח הנפש והנה להעריך זה בכח הנפש התקשרות האברים והגידים וכל התחלקות הנאמרים בגוף אי אפשר להעלות על הדעת גם כן איך יהיו בכח הנפש אשר הוא כח אחד רוחני מבלי שום התחלקות כלל איך תייחס אליו ההתחלקות:

2אשר על כן תמצא בקישור הזה שלשה פלאות פלא האחד הוא הקישור רוחניות עם גשמיות אשר אינם בגדר אחד: ופלא השני הוא אחר התקשרותו עם הגוף מאין נמצאו כל חילוקי תכונת האברים בכליהם אשר סדרם הכל בחכמה כמו כלי העין והיד אשר סדרם הבורא בסדר אופנם של כל אחד ואחד שיהיה כל אבר כלי לקבל החיות הנמשך בתכונתו ופעולתו אשר כל הערכתם וסדר של כל אבר הם כלולים בנפש כי כל אופן של האברים של הגוף הם כנגד אברי הנפש הכלולים בה הגם שאין להעריך כלים ואברים של הגוף הגשמי להתכללות האברים שבנפש שהם רוחניים ורחוקים בגדרם זה מזה:

3והנה הבחינה ראשונה הוא קישור הנפש עם הגוף נקרא רצון כי אין טעם לרצון שהוא פלא והתקשרות זה אינו כי אם ברצון הבורא יתברך שהוא למעלה מטעם ודעת והשכלה והבנה. ובחינת פלא השני הוא עריכת סדר האברים אשר סדרם הבורא אשר הכל הוא בחכמה ומוכרח להיות כל כח קבלתם דוקא באופן זה אשר הכל הוא בכוונה הכל כלול בבחינת נפש וזה נקרא חכמה סתימאה דהיינו שאנו רואים שהכל בחכמה ובכוונה אבל איך שייך לומר בנפש חכמה כי היא כח אחד רוחני לכן נקרא סתימא דלא אתפתחא כלל בהנפש עצמה להיות נגלה בה כחות התחלקות לכן כח החכמה שבנפש הוא מוחא סתימאה דלא אתפליג לתלת דהיינו הבנה וידיעה מאחר שאינו בערך שכל והבנה אך נקרא חכמה מחמת שאנו רואים שהכל הוא בכוונה אבל לא נודע כלל מקומה כמו שכתוב והוא ידע את מקומה.

4ושני הבחינות הנזכרים לעיל הם נקראים כתרא ומוחא והם דא לגו מן דא דהיינו שבבחינה הראשונה שהיא התקשרות החיות עם הגוף יש בכח ההתקשרות התכללות החכמה סתימאה זו אשר ממנה מתנהגים כל כחות הגוף וחכמתו ומדותיו והמשכתו והתקשרותו אשר הכל בחכמה הגלויה:

5ובחינת פלא השלישי הוא למעלה על גבי שני הבחינות הנזכרים לעיל דהי כי הפלא הראשון שהוא בחינת רצון כנזכר לעיל אף שאין טעם לרצון הוא רק לגבי המקבל שהוא למעלה מהשכלתו לכן לא ימצא טעם אבל לבעל הרצון בעצמו מוכרח להיות איזה טעם כי אם לא כן איך יומשך הרצון ממנו כן הוא בהתקשרות זה שהוא החיות עם הגוף הגם שהוא בחינת פלא למעלה מהבנה והשגה איך יתקשר הגשמיות ברוחניות מאחר שאינם בגדר אחד אך אף על פי כן מאחר שאנו רואים התקשרותו מוכרח להיות איזה שייכות נפלא להנפש עם הגוף אשר משתווים ממש הנפש עם הגוף בהשוואה אחת בכח אחד אשר מזה בא ההתקשרות אפילו בבחינת גילוי כלי הגוף ומוכרחים להיות קודם הגילוי בקישור נפלא אשר מחמת זה נמשך הרצון אבל איך יהיה בכח הנפש זה לא ידיעא כלל ולא קיימא לאתיידע והוא פלא על גבי שני הפלאות הנזכרים לעיל כי פלא ראשון הוא השייכות מההתקשרות של הנפש עם הגוף:

6והשני איך יהיו כל כחות התחלקות הגוף בבחינת כלים גשמיים בכח הנפש אשר אינה בערך התחלקות ובערך המשכה כלל והם רחוקים בגדרם מן הקצה לקצה ואף על פי כן הם כלולים בכח אחד: ובחינת הפלא השלישי הוא פלא על גבי שני הפלאות הנזכרים לעיל שהוא בחינת התקשרות החיות וסדר הכלים שנסדרו בחכמה על פי כח הסדר של חכמה סתימאה שבנפש כנזכר לעיל:

7לכן פלא הזה הוא לעילא מן כתרא ומוחא ולכן נקרא רישא דלא אתיידע כלל: והנה השלשה בחינות פלא הנזכרים לעיל כאשר תחלקם הם נקראים שלשה בחינות דהיינו בחינת תכונת כל האברים המתגלים הכל בחכמה כמו כלי העין וכלי האוזן וכלי המוח והלב והגידים וכו' אשר סדרם הבורא יתברך הכל בחכמה וחכמה זו היא בחינת פלא שלא יושג על פי חכמה למה יהיו כלי העין דוקא על זה האופן ולא באופן אחר. וכן כל האברים כנזכר לעיל וזהו מכח סדר החכמה סתימאה שבנפש וזהו פלא הראשון. ופלא השני הוא איך הוא התקשרות חיות הראיה אשר היא כח חיות רוחני בכלי העין הגשמי. ופלא השלישי הוא מקור מוצאם והתהוותם ובריאותם מאין נתהוו כלל להיות כלי הגשמי וגם הרוחני והתכללותם והשתוותם בקישור נפלא. זהו בדרך פרט הבחינות האלו נערכים לתלת רישין דהיינו שלשה פלאות אבל בבחינת כלל יותר הם רק שני פלאים דהיינו מאין נתהוו מקורם ואיך יתהוה מזה שיתקשר חיות הנפש עם הגשמיות. וכאשר תסתכל יותר הכל הוא פלא אחד שהוא כל יכול לא נודע איך ומה אך בכחו הפלא הוא כל יכול להוות הכל מאין ולקשרם ולהמשיכם הכל בכחו יתברך.

8והנה שלשה בחינות הפלאים הנזכרים לעיל התגלותם הוא בגוף גם כן בשלשה בחינות דהיינו בחינת הכלים בעצמם ותכונתם ומצבם וערכם אשר ערכם הבורא יתברך בבחינת גילוי הנגלה על פי חכמה הגלוייה בבחינת סרר האברים הוא מבחינת חכמה סתימאה והתקשרות החיות שבכל אבר ואבר בבחינתו בעצמו הוא מבחינת כתרא שהוא גלגלתא וכח התקשרותם זה בזה להתאחד זה בזה דהיינו המוח בלב ובכל האברים דהיינו בשמיעה וריח וראיה ודבור וכלי עשיה וכל האברים אשר הם מכוללים זה בזה ומקושרים זה בזה אשר שורשם מצד התכללותם והשתוותם הוא הכל מרישא דלא אתיידע והם המתגלים בבחינת חיות הגוף הנגלה במורגש ובמוטבע ובמושכל אשר המורגש הוא הגילוי מחכמה סתימאה והמוטבע הוא התקשרות החיות המוטבע בכל אבר ואבר הוא מכתרא והמושכל הוא התחברות והתאחדות כל האברים זה בזה הוא מרישא דלא אתיידע.

9וזכור כלל זה כי היא הקדמה כוללת לכל ההשתלשלות. והנה כאשר הוא באדם כן הוא בכל הנבראים נמצאו שלשה בחינות פלאים אלו הן בדומם הן בצומח חי והן ברקיעים וגלגלים ואופנים אשר התהוותם הכל בחכמה וכוונה נמצאו שלשה בחינות הפלאים האלו ושלשה בחינות ההתגלות ואין צריך להאריך כי הכל יובן מכל הנזכר לעיל: