שערי היחוד ואמונה, שער שלישי טז

1והנה בדרך כלל כל התהוות כוחות הנמצאים הם הכל מכחו יתברך המהוום בכל פרט והכל הוא כחו לבדו יתברך אשר בו נמצאים כל הכחות האלו כי אין זולתו דהיינו הרקיעים והגלגלים וכל הנמצאים במיני הנבראים בכחם ותמונתם והתקשרותם הכל אין זולתו מאחר שאין דבר בלעדו והוא המחלקם והוא המהוום ויוצרם בחכמתו יתברך וכל התגלות הכחות בבחינת נפרד כל כח לבדו הוא הכל מצד ההסתרה לגבי דידן על ידי מדת מלכותו כמבואר לעיל וכמו שיתבאר לקמן:

2אבל הכחות האלו כאשר הם לגביה יתברך הנקרא אצילות לשון אצלו כנזכר לעיל כי אין דבר שחוץ ממנו וכל כחות המתחלקים הם אצלו הוא נקרא זעיר אנפין דאצילות דהיינו שורש התחלקות האלו ושורש גילוי העשיה הנגלית היא המורגשת כאשר הוא בכחו יתברך נקרא נצח הוד יסוד דאצילות ושורש התקשרות החיות בכל אחד ואחד הוא בחינת הטבעה הוא נקרא חסד גבורה תפארת דאצילות ושורש התחברותם זה עם זה להתקשר זה בזה וליכלל זה בזה הוא נקרא חכמה בינה דעת דאצילות שהוא זעיר אנפין ואשר כל הכחות האלו דהיינו שיהיה חכמה והתחלקות הכלים והטבעתם הכל הוא מצד הפלא כנזכר לעיל אשר מתחלק לשלשה בחינות פלאים:

3פלא אחד מאין נמצא החכמה של כל נברא ונברא להיות דוקא באופן זה ולא באופן אחר מאחר שעל פי החכמה לא יחוייב זה ופלא זה נקרא חכמה סתימאה:

4ופלא השני איך יומשך מכחו הבלתי בעל גבול להתמשך ולהתקשר בבחינת גבול:

5ופלא השלישי מאין נתהוו ההתקשרות וחכמה הזו מכחו האין סוף אשר הוא יתברך פשוט בתכלית הפשיטות אשר אנו רואים שהכל הוא מכחו יתברך בעצמו כל החילוקים וההתקשרות המבואר לעיל:

6מאחר שאנו רואים הכל בסדר ובכוונה בהתקשרות הכלים ובעשייתם מוכרח להיות הסדר הזה במאציל ברוך הוא כי אם לא כן מאין נמשך פרטיות הכוונה של כל נברא ונברא ותכונתו ומצבו ומעמדו וסדרו כי החכמה הגלויה לא תחייב זה נמצא כל הגילוי הזה הוא הכל במאציל ברוך הוא. וגם התקשרות האין סוף בבחינת חכמה זו הנקרא כתר וגלגלתא מוכרח להיות טעם מבעל הרצון וזהו פלא גדול מאחר שהוא יתברך אין סוף ופשוט בתכלית הפשיטות איך שייך לומר שם איזה חכמה ואיזה רצון ואף על פי כן הכל הוא ממנו יתברך ומוכרחים להיות כל הכחות האלו כלולים ומשתווים בכחו יתברך בהשוואה גמורה:

7וזהו נקרא רישא דלאו רישא ולא אתיידע מה בההוא רישא ועל זה נאמר ברח לך אל מקומך דהיינו שאנו רואים שהוא רישא שהכל נמשך ממנו יתברך אבל איך יתכן לומר עליו רישא כי רישא הוא בערך גוף ובערך סוף ובערך איזה מכוון מה שאין להעלות זה על הדעת חס ושלום להרהר זה באין סוף יתברך ולא אתיידע מה בההיא רישא כי אנו רואים שכל המבואר לעיל הכל הוא בודאי בכחו יתברך כל סדרי החכמה והכוונה אבל לא אתיידע מה בההיא רישא מאחר שאינו בערך חכמה והתחלקות כלל ואין זולתו והוא פשוט בתכלית הפשיטות איך להעריכו חס ושלום באיזה מכוון ובאיזה רצון וכוונה המורה על התחלקות:

8ועל זה נאמר ברח לך אל מקומך דהיינו לקשר ההתגלות אליו יתברך בבחינת אמונה למעלה מן הדעת אבל לא להרהר חס ושלום אצלו יתברך איזה חילוק כלל כי אם שהוא אין סוף ופשוט בתכלית הפשיטות והנה הגם שמבואר לעיל ענין בחינות השלשה רישין בדרך כלל נקרא רישא חדא שהוא נקרא כתר שכולל כל האצילות ונקרא ראש של כל האצילות וכל התגלות הכלים דזעיר אנפין וקישורם ואחדותם הוא הכל על ידי חכמה סתימאה הזאת כמאמר כולם בחכמה עשית הנאמר על חכמה הזאת הגם שמבחינת שני רישין הקודמים יש גם כן כמה מיני בחינות המשכות כמו שיתבאר לקמן אם ירצה השם אך כל המשכתם הוא על ידי בחינת חכמה סתימאה הנזכר לעיל אשר מתגלים על ידי החכמה הנזכר לעיל: