שערי היחוד ואמונה, שער שלישי יז

1ולהבין ביאור הדברים של שערות הראש הוא כמבואר באידרא על מאמר הכתוב חכמות בחוץ תרונה כד נגיד ממוחא סתימאה דאריך אנפין למוחא דזעיר אנפין באינון נימין כאלו אתחבראן לבר תרין מוחין אילין ואתעבידו חד מוחא בגין דלית קיומא למוחא תתאה אלא בקיומא דמוחא עילאה. היות שמוחא דזעיר אנפין שהוא בחינת חכמה דזעיר אנפין אשר ממנה מתחלקים כל הדרגין ונמשכו הכל בחכמה לכל פרט השכלה וכוונה מיוחדת כמאמר כולם בחכמה עשית שאין לך שום דבר בעולם שלא נעשה בחכמה וכמבואר לעיל בבחינת אדם שכל המשכתו נמשך הכל על פי חכמה וכן בכל נברא:

2והנה שורש התהוות החכמה לא ידיעא דהיינו שהחכמה לא תחייב זה הגילוי כי אם אחר ההתגלות אנו מוצאים חכמה בכל נברא וכוונה מיוחדת בכל פעולות הנבראים בכליהם ואופניהם ותמונתם וטבעם אשר הכל הוא בחכמה הנגלית לנו אבל לא שיגיע על פי החכמה התהוות הנברא וכמבואר לעיל באריכות והתמשכות חכמה זו היא מחכמה סתימאה שבאריך שהוא בבחינת פלא ראשון והמשכה זו נקרא בשם שערות כמו למשל שערה לגבי המוח והשכל אשר הם אינם ערך זה לזה אף על פי כן נמשכת ממנו כן חכמה הגלויה שבזעיר אנפין אינו ערך להחכמה סתימאה שאינו בחינת חכמה כי אם מאחר שאנו רואים סדרי החכמה ואופניה אשר הכל הוא מהמאציל ברוך הוא כנזכר לעיל קוראין אותה חכמה אבל באמת אינה חכמה לכן נקרא סתימאה כי אינה בבחינת השגה כי היא בבחינת פלא בחינת אריך שהוא בחינת רצון שהוא למעלה מן הטעם וקריאת שמה בשם חכמה אינה נקראת שם זה אלא בבחינת פלא שהוא בחינת רצונו יתברך להתמשך לעולמות ומזה ההתמשכות נמשכו כל חילוקי הדרגין אנו אומרים וקוראים בהתמשכותה בבחינה זו חכמה סתימאה אבל שלא בבחינת המשכתו חס ושלום לייחס אליו שם חכמה כלל אפילו בבחינת סתימו כי מאחר שאינו בערך חכמה כלל ונעלה רבוא רבבות מדרגות לאין קץ מבחינת חכמה איך יתייחס אליו לומר שם זה כי אם מצד התמשכותו באצילות בריאה יצירה עשיה בבחינת התגלות מסטרא דילן כאשר נגלה לנו אנו קוראים מקור החכמה של כל הנבראים בבחינת חכמה סתימאה ולכן נקרא שם החכמה חכמה סתימאה שבאריך הגם שהוא הכל מעצמותו יתברך כי גם אריך הוא עצמותו יתברך אך בעצמותו אסור לכנות כלל בשם חכמה כי אם בבחינת ההמשכה ממנו יתברך מאחר שמאין נתהווה החכמה הגלויה הלא הוא הכל ממנו יתברך אבל אין סוף בעצמו אין לייחס לו שם חכמה כלל כי אם מצד המשכתו הנקרא בחינת אריך אנפין מכנים שם החכמה זו והבן: לכן מחכמה סתימאה זו שהיא מבחינת המאציל ברוך הוא מזה נתהווה כל בחינת חכמה בבחינת אין ממש דהיינו שלא נודע התחברותה ומוצאה הגם שממנה נובעים והוא נקרא בחינת שערות כנזכר לעיל:

3ושורש נביעת השערות ממוחא סתימאה הנזכר לעיל אשר אין ערך זה לזה הוא על ידי הגלגלתא כי גלגלתא הוא עצם שלא נגלה בו שום מוח כן רצונו יתברך שהוא בחינת התקשרותו יתברך להתמשך לעולמות הוא למעלה מטעם ודעת ולא נגלה ממנו שום הבנה כי לא יושג זה איך יהיה המשכה מכחו יתברך אשר אין זולתו כנזכר לעיל איך יומשך ממנו הזולת והבעל גבול אך אין לומר על זה כי אם כך עלה ברצונו יתברך כמאמר שתוק כך עלה במחשבה כי אין טעם לרצון לכן כל נביעות החכמה דזעיר אנפין מחכמה סתימאה אשר היא מכחו האין סוף יתברך אי אפשר להיות בבחינת התגלות כי אם היה בבחינת התגלות לא היה נגלה לעולם חילוקי דרגין בבחינת חכמה גלוייה מאחר שהוא אין סוף יתברך ובלתי בעל גבול ואינו בערך דרגין כי אם על ידי רצונו יתברך המסתיר החכמה סתימאה למעלה מטעם מובן על ידי רצון זה נמשך ההמשכה לחכמה דזעיר אנפין לכן השערות נמשכין מגלגלתא דהיינו על ידי הסתרתו יתברך מבחינת אין סוף ברוך הוא אשר אינו בערך המשכה כלל להיות נמשך בעולמות והמשכה זו אין לכנותה כי אם בבחינת רצון בלי טעם מובן. ועל זה נאמר ישת חשך סתרו כמבואר בשערים הקודמים:

4והסתרה זו נקרא גלגלתא שהוא עצם לבד בלי התגלות כלל גם נקרא גלגלתא כמו גלגל הסובב כן הגלגלתא סובב ומקיף כל המוחין שבפנימיותו ומסתירם. כן הוא רצונו יתברך נקרא גלגלתא מטעמים הנזכרים לעיל דהיינו שמצד הרצון אינו נגלה כלום גם מחמת שבתוך הרצון הזה מוסתר כוונתו יתברך ברצונו הזה בבריאות עולמו בבחינת חכמה סתימאה שברצון ועל ידי הסתרת הרצון הזה מצמצם כביכול חכמתו הסתומה על ידי שערות להמשיכם לחכמה שבזעיר אנפין בבחינת חכמה גלויה דהיינו חכמת סדר הנבראים: