שערי היחוד ואמונה, שער שלישי יט

1והנה בבחינה הזאת יש פנים ואחור דהיינו בחינת אחור להמשיך אורות לכלים בבחינת קיום חיצוניות העולמות לתקן כליהם ולחברם אל עצמותו יתברך בבחינת קיומם והעמדתם בבחינת כלים בחסד וגבורה להתפשט בכל כלי הנבראים בכל פרט להוות אותם ולקיימם על פי כוונתו יתברך הנעלמה מעין כל חי הנקרא חכמה סתימאה ולקשרם זה בזה בבחינת סדר הנבראים אשר לכולם יש סדר וקיום והעמדה והערכה אשר ערכם הבורא יתברך בחכמה וכוונה לכל אחד ואחד לפי כליהם הכל הוא על ידי חכמתו הסתומה ועל ידי רצונו המפליא לעשות בבחינת פלא לקשר אורות בכלים שיהיה יכול להתמשך בהם כוונתו יתברך על פי השערות בהטבעתם של כל אחד ואחד הנגלה בחכמה הגלויה בכל נברא ונברא בבחינת הטבע הנלקחה ממקור החכמה היא כוונתו יתברך הסתומה ולכן כל השערות נמשכים דרך אחור מעורף דאריך אנפין לעורף דזעיר אנפין ומעורף דזעיר אנפין לעורף דנוקבא הכל דרך אחוריים שהוא ההתהוות בבחינת חצוניות הכלים ואלו נקראים שערות הראש.

2והנה עיקר כוונתו יתברך היה שיתגלה פנימיות כוונתו יתברך להיות שוה עילא ותתא ושיתגלה עצמותו יתברך בבחינת גילוי ממש שלא יסתירו הכלים עצם כוונתו יתברך ויהיה ביחודא חד ממש כי בבחינת חצוניות הכלים הרי הם נראים לכלים כי אם שהם נמשכים מעצמות כוונתו יתברך וכל התהוותם הוא מכח כוונתו יתברך בעצמו אבל כוונתו יתברך מוסתר בהם להיות נגלים לכלים ממש בבחינת התחלקות אבל עיקר כוונתו יתברך היה שעל ידי הכלים יתגלה עצמותו ופנימיותו יתברך והנה אם היה מגלה עצם כוונתו בגילוי הלא היו בטלים הכלים לגמרי מצד גילויו יתברך בבחינת אין סוף ובלי גבול איך היה מקום להתגלות הגבול לכן ההתגלות הפנימיות הזאת הוא גם כן על ידי הסתרת רצונו יתברך שהוא נקרא גלגלתא ועל ידו נמשכו השערות בכדי לגלות בהכלים עיקר יחודו יתברך בהם בבחינת אין סוף ולבטל כל הכלים אליו ולהתקשר בהם ביחוד עצום ושיהיו נכללין ביחודו ובחינה זו נקרא שערות דדיקנא כי שערות הדיקנא נובעים גם כן ממוחא סתימאה דרך הגלגלתא כי אם שנובעים דרך פנים:

3ויובן זה על פי משל כשחכם רוצה להשפיע להמקבל אשר חכמת המקבל רחוק מגדר חכמתו בהבדל עצום מוכרח מקודם לתקן ולהכין להמקבל כלי לקבלה דהיינו כשהולך אחר מעשה נערות ופונה לדרכיו אזי הוא אינו בערך כלי להשפיע לו מחכמתו לכן מוכרח להמשיך חכמתו אליו איך לקבץ שכלו ממעשה נערות וליתן דעתו ולפנות מחשבתו לקבלת החכמה וכשעושה אל המקבל איזה כלי לקבל איזה בחינת שכל אז מסביר לו חכמתו לפי ערך שכלו של המקבל ולחבר חכמתו לחכמת המקבל במעין ודוגמא ולהסתיר חכמתו הגדולה ולהמשיכה בערך קטנות שכל המקבל ולהסבירה בערך שכלו:

4והנה בהמשכה זו עדיין לא נגלה פנימיות כוונתו של המשפיע כי אם כל ההמשכה וההסבר הוא איך לחבר ולדמות חכמתו לחכמת המקבל וכל כוונתו הוא כדי שעל ידי התחברות זו יהיה יכול להסביר לו עצם כוונתו כי אם לא יהיה התחברות עמו בערכו אזי מחמת ריחוק ערך חכמתו מחכמת המקבל שהם שני הפכים מנגדים ממש האיך יהיה יכול המקבל לקבל חכמתו מאחר שהם שני הפכים מנגדים אך אחר שמחברו אליו בהתצמצמו להשתוות עמו אז מסביר לו עצם כוונתו הפנימיות הגם שגם בפנימיות מוכרח להסתיר גילוי חכמתו הגדולה כאשר היא בחכמתו ומוכרח להסבירה בכמה מיני הסברים בכדי להבינו מעומק חכמתו לפי ערכו אך אף על פי כן על ידי הסבר זה מתגלה להמקבל עצם כוונתו של המשפיע ומשתווה אליו:

5והנה בחינה הראשונה דהיינו המשכת חכמתו להמקבל בערך המקבל להתחבר עמו נקרא בחינת אחוריים נגד החכם כי אין זה עיקר המכוון של החכם ואדרבה החכם משפיל את עצמו להשתוות לבחינת המקבל בערכו ומשתווה אליו בערך קטנות שכל המקבל אבל הבחינה השניה היא עיקר המכוון של החכם ונקרא פנימיותו ובזה הוא ההיפוך כי אדרבה מעלה חכמת המקבל אליו.

6כן הוא בנמשל כביכול כי בכדי לגלות שלימותו יתברך עילא ותתא דהיינו לגלות כוונתו יתברך מבחינת בלתי בעל גבול לבחינת גבול ולהשתוות בכל הדרגין ביחודא חד כאשר המה בהשואה בכח עצמותו יתברך להיות בבחינת גילוי הדרגין נגלה גם כן השואתו יתברך. והנה מצד הגילוי הרי המה שני הפכים מנגדים ולכן בכדי שיהיה גילוי כח הגבול שבכחו האין סוף ברוך הוא הוצרך להיות בחינת שבירה דהיינו שיסתלק האור שהוא הגילוי מבחינת אין סוף ברוך הוא בכדי שיהיה מקום לגילוי כח הגבול כי אם לא היה הסתלקות אורו יתברך בבחינת אין סוף אזי לא יתגלה הגבול שבכחו יתברך הגם שבכח עצמותו ברוך הוא הכל הוא בהשואה גמורה אבל בבחינת גילוי המה שני הפכים מנגדים.

7והנה בעת השבירה היו התפרדות הכלים לגמרי כי אם שנגלה כח הגבול והיש דהיינו שלא נגלו כי אם אותיות לבדם כידוע שהכלים הם האותיות והאותיות כשהם מתחברים ומתצרפים לתיבה אז נגלה בהם המכוון אבל כשהם מתפרדים אזי אינו נגלה בהם שום מכוון כן בחינת הכלים והיש המה נקראים אותיות דהיינו שמראים על כחו יתברך בבחינת יש אבל מצד ריחוק גדר היש והגבול מכח האין סוף ברוך הוא הרי אין נגלה בהם שום טעם וכוונה וכשהיה התיקון הראשון לצרף האותיות לתיבה דהיינו שיהיה נגלה כחו יתברך בבחינת יש בערך היש וחילוקי הדרגין וזה התיקון נעשה על ידי בחינת עיבור בבינה עילאה:

8וכמשל הנזכר לעיל מהחכם שמוכרח מקודם לעשות כלי להמקבל שיהיה איזה כלי לקבל דבר השכלה אפילו במילי דעלמא בערך קטנותו כי בעת עסקו במעשה קטנות הרי אינו בערך קבלת שום שכל בעולם מוכרח החכם להתבונן בדרכיו של הקטן איך לפנותו ממעשי קטנות שלו בכדי להשיבו אל איזה השכלה והנה בעת התמשכו להקטן אשר מושלל מערך שכל אפילו בבחינת קטנות מוכרח להעלים ולהסתיר ממנו כלל כוונתו בהשפעת חכמתו כי אם לדבר עמו לפי ערך קטנות שכלו להעמידו על שכל הנערות והקטנות שלו כי אם יגלה לו כוונתו בהשפעה אליו בחכמה מחמת ריחוקו מזה לא יתפנה ממעשה נערות שלו נמצא אז כוונתו של המשפיע מוסתר בבינתו ונקרא בחינת עיבור במיעי אמא שהוא העלם בבינה:

9כן הוא כביכול בנמשל כי בכדי לתקן המלכים שנשברו דהיינו בחינת התפרדות האותיות והכלים בבחינת יש אשר המה אינם בערך קבלה כלל מוכרח לקבצם ולצרפם להתגלות בהם איזה מכוון בבחינת יש על פי בינתו יתברך בבחינת אין סוף איך לקבצם ולצרפם:

10ושורש הצירוף וההתחברות הוא מכח עצמותו ברוך הוא השווה אשר כח היש הוא עמו בהשוואה גמורה לכן כל יכול לחברם להיות בהם איזה צירוף וכלי שהוא כח עצמותו יתברך אבל הכוונה מוסתר בבינתו יתברך והוא נקרא בחינת עיבור ויניקה ומוחין בערך כלים בבחינת גבול ויש שיהיו כלים לקבלה אבל עדיין אינם בערך לקבל אור אין סוף ברוך הוא בבחינת בלתי בעל גבול ואינם בגדר אחד בבחינת הריחוק ממש שני הפכים ובכדי לחברם הוא על ידי רצונו יתברך המסתיר עצם חכמה סתימאה דיליה כנזכר לעיל להמשיכו על ידי שערות למיגד מרישא לרישא דהיינו לחבר כחו יתברך הבלתי בעל גבול עם כח הכלים והגבול בבחינת התחברות בערך בעל גבול שהוא בבחינת חכמה לסדר הנבראים וכל התחלקות הגבול מעין חכמתו הסתומה והתחברות זו היא על ידי כחו הפלא הנמשך מכח השואתו לכן כל יכול להמשיך כחו הסתום אשר אינו בערך התגלות לחכמת סדר הנבראים וכח הגבול:

11וזה נקרא שערות הראש דאריך אנפין דהיינו להמשיך חכמתו הסתומה והעמוקה לצמצמה בערך חכמת כח הגבול והכלים המה קטנות לגבי כחו ועצם כוונתו הבלתי בעל גבול ולכן שערות הראש הם שעיעין כמו שכתוב דברי חכמים בנחת נשמעים וכמשל הנזכר לעיל כשמצמצם החכם שכלו להשכילו להמקבל בכדי להתחבר אליו מוכרח להסביר לו השכל בנחת ובהתקרבות גדולה בכדי לקרבו אליו כי מחמת ריחוק גדרו אם ידקדק עמו יברח ממנו לגמרי.

12כן הוא כביכול בנמשל מצד ריחוק גילוי ערך חכמת זעיר אנפין שהמה בחינת כלים מערך חכמה סתימאה מוכרח להיות השפעה שלא בדקדוקים כי אם גם כן בבחינת השתוות והתקרבות המהותים לכן שערי ררישא שעיעין וכמבואר באדרא רבה לית חכמתא נפקא מבני נשא קשישא ומארי דרוגזא כי אם דברי חכמים וכו' עיין שם ועל ידי התחברות זה אז יש כח בכלים לקבל פנימיות כוונתו יתברך שהם האורות והם שני הפכים אשר על זה היה עיקר הכוונה שיהיה נגלה השואתו יתברך בכח הגבול ושיהיו כלים לקבל כח האין סוף ברוך הוא מצד גילוי כח עצמותו ברוך הוא: