שערי היחוד ואמונה, שער שלישי כג

1והנה בחינת המלכות לית לה מגרמה כלום כי כל קבלתה הוא מכח מדותיו יתברך והמשכה זו מכח המדות שבכחו יתברך בבחינת אצילות לבחינת כח מדת מלכותו יתברך שהוא כח הדבור נקרא ההמשכות בבחינת שערות דראש להמשיך לבחינת נוקבא כל חילוקי הדרגין לגלותם לבחינת בריאה יצירה עשיה ועל השערות האלו מבואר באדרא רבה הוא זעיר אנפין הוא עתיקא אבל אורחין מתפרשין כי האורחין המה השערות כי ההמשכות מצד האריך אנפין הכל הוא להמשיך אור עצמותו ברוך הוא בעולמות בלי שינוי והמשכות שמצד זעיר אנפין הם שערות דזעיר אנפין הוא איך לגלות חילוקי הדרגין בבחינת בריאה יצירה עשיה על ידי מדת מלכותו יתברך כנזכר לעיל.

2והנה בבחינת מלכותו יתברך יש שני בחינות בחינה אחת כחה כאשר היא באצילות אשר הכל הוא כח אין סוף ברוך הוא ובחינה שניה כאשר נמשכת לבריאה יצירה עשיה בבחינת הסתרה בבחינת חילוקי הנבראים וכמו בנפש האדם אשר נכללת מכל הכחות מבחינת רצון ומדות כמבואר לעיל גם יש בכח הנפש כח הדבור שהוא כח ההתגלות לגלות כחות הנפש וכח זה הוא מלקט כל הכחות אליו לגלותם וכל הכחות משפיעים בה ועיקר כח ההתגלות הוא מהמדות כי מצד המדות מתעורר כח הגילוי הזה ובכח הזה משפיעים כל המדות בבחינת פרטי התחלקותם בבחינת שערות כמבואר אבל בכלל הוא כח הנפש והכל הוא כח נפשו בכח אחד ומבחינת כח הזה בא להתגלות הדבור בפועל ממש באותיות בחמשה מוצאות הפה:

3והנה אותיות הדבור כשבאים במבטא הלא המה רחוקים בגדרם מכח הנפש כי כח הנפש הוא רוחני והדבור הוא בבחינת כלי הגוף הגשמי ואינם ערך זה לזה אך אף על פי כן המה נמשכים מכח הדבור שבנפש נמצא מוכרח להיות אותיות הדבור בכח הדבור שבנפש ובחינת אותיות הדבור נקראים בחינת שעדות לגבי כח הדבור שבנפש כמו השערה שנמשכת מהמוח אשר אינם ערך זה לזה ואף על פי כן יניקתם מהמוחין כן בחינת אותיות הדבור הנמשכים מכלי הגוף הרי אינם ערך לכח הדבור שבנפש עצמו שהוא כח הגילוי בלבד אף על פי כן המה נמשכים ממנה: כן הוא כביכול למעלה שבכח אין סוף ברוך הוא הנמשך באצילות יש בו כח הרצון בחינת אריך אנפין וגם כח המדות בבחינת זעיר אנפין וגם כח ההתגלות מכחו יתברך לגלות כחו יתברך ויחוד הנבראים בכל הפרטים והוא הנקרא מדת מלכותו ובחינת נוקבא דזעיר אנפין דהיינו כח קבלת כח המדות שבזעיר אנפין לגלותם לבריאה יצירה עשיה ומלקטת כל הכחות כעששיתא דמלקטא כל נהורין ובכלל הכל הוא כח אחד כח אין סוף ברוך הוא:

4והנה התחברות כל הכחות האלו בכחו יתברך דהיינו שיהיה התגלות מכחו יתברך בבחינת אריכא דאנפין אשר לא ניתן לחלק חס ושלום בבחינת מדות אשר אצלו לאו מכל אילין מדות כלל ואינו בערך חכמה ומדות ושיהיה אף על פי כן נמשך בבחינת חכמה ומדות דזעיר אנפין התמשכותו והתחבדותו הוא על ידי שערות דאריך אנפין הנמשכים למוחין דזעיר אנפין כמבואר לעיל:

5והנה הגם שנמשך להמדות אף על פי כן הוא כח אחד מיוחד כמאמר רעיא מהימנא איהו וחיוהי וגרמוהי חד ועדיין אינו בערך גילוי כלל לבחינת פרטי התחלקות הגם שיש בבחינת המדות כל הפרטים בכחם אף על פי כן מחמת עצם יחודו יתברך בהם הכל הוא כח אחד:

6והנה מצד שעיקר כוונתו יתברך היה בשביל הגילוי מזה נמשך רצון לגלות מדותיו והוא נקרא גלגלתא דזעיר אנפין דהיינו להסתיר בחינת עצם התכללות יחודו יתברך בבחינת מוחין דזעיר אנפין ועל ידי זה ההסתר בבחינת רצון נמשכים פרטים הנכללים במוח זעיר אנפין בבחינת שערות שבבחינת נוקבא שהוא כח הגילוי להמשיך אל הגילוי כל כח חילוקי הנבראים והנהגתם וכמבואר לעיל הביאור בגלגלתא דאריך אנפין שהוא בכדי להמשיך כח החכמה לזעיר אנפין כן הוא מזעיר אנפין לנוקבא ומזה נמשך מוחין וחכמה ובינה לבחינת המקבל שהיא מדת מלכותו יתברך בבחינת כח גילוי הנבראים בבחינת דרגין מחולקים ולכן שערות אלו שחורות מאחר שלחלק יצאו ובזה מתחברים כל הכוחות לאחד הגם שבבחינתם רחוקים בגדרם אך מצד כחו הפלא מקשרם ומחברם לכח אחד מיוחד הממולא מכל הכחות האלו ומכח ההתגלות שבכחו יתברך בבחינת אצילות עדיין אינו בערך התגלות בבחינת חילוקי פרטי הנבראים בבחינת יש ובבחינת הבדל גמור מאחר שהכח הזה הוא גם כן כחו יתברך בבחינת אין סוף ואינו בערך התגלות נבראים בבחינת נפרדים כי אינם ערך זה לזה כלל כי אם על ידי כח ההסתרה הנקרא גלגלתא ובחינת כתר ורצון כמבואר לעיל ההסבר בבחינת גלגלתא דאריך אנפין עיין שם ועל ידי בחינת ההסתר הזה נובעים מבחינת כח ההתגלות שבכחו יתברך בחינת שערות להתגלות בבחינת נבראים והם בחינת אותיות הדבור שהוא נקרא דבר הוי"ה דהיינו לגלות כח הנבראים בבחינת התגלות גמורה בכל הפרטים בהנהגתם בבחינת יש וגבול והם נקראים שערות דנוקבא: