שערי היחוד ואמונה, שער שלישי כה

1ודיקנא דזעיר אנפין הוא כמו שנתבאר החילוק בין שערות הראש ובין תיקוני דיקנא דאריך אנפין כן הוא בזעיר אנפין כי שערות הראש הוא להמשיך פרטי הכלים בבחינת חיצוניותם כי אם החילוק בין שערות דרישא דאריך אנפין לשערות רישא דזעיר אנפין כי שערות דאריך אנפין הם להמשיך אור עצמותו יתברך השוה בבחינת אין סוף ואפילו בבחינת כלים יתגלה אורו יתברך ביחוד עצום בלי הבדל כלל מצד כחו הפלא אשר כל יכול להתמשך אפילו בבחינת כלים בהשוואה גמורה בלי שינוי כלל כי לגבי עצמותו אין הכלים תופסים בו לאיזה שינוי ולכן שערותיו לבנים בלי שום השתנות כמבואר לעיל:

2ובחינת שערות דזעיר אנפין הם להתמשך בבחינת צמצום דייקא בבחינת חילוק והבדל הכלים בבחינת הסתר לגבי דידן להיות נראים ונגלים בבחינת כלים דייקא דהיינו שתתגלה כל מדה וחכמה במהותה ולהתגלות הנבראים בבחינת חכמת הנבדאים והנהגתם ולכן הם שחורות כמבואר לעיל ולכן הם בבחינת אחוריים שהוא חיצוניותם של הכלים כי מצד פנימיותם הרי הכלים מתייחדים ובטלים להאור כי אם מצד חיצוניות והסתרה נגלו הכלים בבחינת חילוק ולא לזאת היתה כוונתו יתברך לכן השערות המה נמשכים מאחורי זעיר אנפין:

3ושערות הדיקנא המה נמשכים מהפנים דהיינו לגלות פנימיותו בבחינת כלים ההם לאחדם ביחודו דהיינו בביטול היש שלא יהיו בחינות נפרדים ולאהפכא חשוכא לנהודא דהיינו על ידי חכמת הנבראים שלא יהיו נראים לנפרדים על פי חכמה כי אדרבא על פי חכמה זו יושכל יחודו יתברך בהם ואיך שהם נמשכו מעצמותו ברוך הוא ולבטלם אליו וכן על ידי מדת חסד שנמשך לנבראים אשר בזה נגלים ליש על פי המשכת חסדו אליהם לחיות ולקיים כל נברא שהוא על פי חסדו ועל ידי חסד זה נמשך אהבה וחסד לבחינת נפרד הלז להיות נגלה על ידי חסד זה התגלותו ליש ואהבתו אליו יתהפך שעל ידי מדת החסד הנגלה בבחינת נבראים יתדבק ויתבטל אליו על ידי מדת אהבה וחסד וגם כן מבין על ידי חסד זה חסדו יתברך ועוצם יחודו וכן בגבורה וכן בכל המדות לאהפכא מחשוכא לנהורא וגם לאכפייא לסטרא אחרא המקבל מהתגלות המדות אלו דהיינו מחכמה הנמשך בהטבעת הנבראים מחמת זה נמשך חכמה בסטרא אחרא להכחיש התגלות אלקו"תו בעולמות כמו חכמת מצרים ודומיהם אשר חכמתם הוא לכחש בהוי"ה וביחודו כי אם שאומרים אני ואפסי עוד גם על ידי מדת החסד נמשך אהבה בדבר ההיפוך בתאוות גשמיות ובהמשכת היש להיות נמשך בכל פרטי עולם הזה ולהמשיך השפעה גשמיות כידוע וכן הוא בכל המדות ואין מן הצורך להאריך בזה כי יובן ממילא אשר על זה היא העבודה דהיינו להתגבר על סטרא אחרא ולאכפייא לסטרא אחרא בבחינת יש ונפרד כי אם ליבטל לאחדותו יתברך ולאהפכא חשוכא לנהורא דהיינו מחכמת טבעיות הנבראים ישיג חכמת אלקו"ת ומחסד שבנבראים ובחינת המשכה הנמשך בהם ואהבה המתגלה בהם יתהפך להתמשך אליו יתברך ליחודו ולאהבה את הוי"ה ולדבקה בו:

4וכל אלו ההתגלות נתגלו על ידי שערי דדיקנא הנמשכים מפנימיות יחודו בבחינת צמצום על ידי שערות להמשיך יחודו יתברך בבחינת כלי הנבראים לאכפייא ולהפכם על ידי עבודת ישראל כל חד וחד לפום שיעורא דיליה וכמאמר האדרא רבה אשר דיקנא דזעיר אנפין הוא לאתגברא על שנאין ולנצחא לון והוא כמבואר לעיל כי שנאין המה הסטרא אחרא כנזכר לעיל ועל זה נאמר הוי"ה איש מלחמה כמאמר רבותינו זכרונם לברכה על הים נדמה להם כבחור כי שם היה בבחינת התגברות על שנאין לנצחא לון כמאמר רבותינו זכרונם לברכה הללו עובדי עבודה זרה וכו' ובהתגלות בחינת פנימיות נטבעו המצרים שהם הסטרא אחרא וכח היש ונתהפכו לביטול ודי למבין: