שערי היחוד ואמונה, שער שלישי כז

1אבל בבחינת נוקבא אין לה זקן כלל כי אין שום המשכה נמשך מהפנים שלה כי עיקר בחינת מלכותו יתברך שהיא בחינת נוקבא היא להסתיר בבחינת חילוקי נבראים להתגלות כל החילוקים בבחינת פרט דייקא וכל עיקר המכוון שיתגלה אלקו"תו יתברך אפילו בבחינת יש דווקא אשר זהו עיקר הכוונה מאתו יתברך דהיינו שיהיה בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד דהיינו דווקא על הארץ מתחת אין עוד מתחת דייקא בבחינת היש אף על פי כן יהיה אין עוד כי בבחינת זעיר אנפין נגלה יחודו יתברך באופן התאחדות בביטול היש מצד יחודו יתברך אבל בבחינת נוקבא הוא דייקא הכוונה שיהיה נגלה הביטול בבחינת היש דייקא כמבואר לעיל בכמה מקומות ויתבאר עוד אם ירצה השם בשער העבודה.

2וזהו עיקר כוונת התורה והמצות שכל התורה והמצות הוא התגלות רצונו יתברך דייקא בבחינת יש כאשר יתבאר אם ירצה השם ושורש הביטול זה הוא גבוה מאד מצד גילוי כחו הפלא בבחינת עתיק ורישא דלא אתיידע אשר מצד עוצם שלימותו יתברך כל יכול להתגלות אפילו בביטול היש ועל זה בא מאמר סוף מעשה במחשבה תחילה ומאמר הכתוב אשת חיל עטרת בעלה אשר זהו עיקר המכוון מהמאציל ברוך הוא כמאמר הכתוב ונגלה כבוד הוי"ה וראו כל בשר דייקא אשר על כן נקרא כתר מלכות וכד סלקת סלקת עד אין סוף ולכן כד נחתת נחתת עד אין תכלית אשר על כן לית לה מגרמה כלום כי כחות היש הכל הוא מעצמותו ברוך הוא כי אם שבחינת מלכות היא המסתרת כחו יתברך בבחינת יש על כן אין נמשך מפניה כלום כי אם בביטול היש בבחינתו דייקא לכן כל היופי נמשך בהפנים שלה בסוד אין אשה אלא ליופי כי כל בחינת יופי הוא מהסתרה והיפוך דהיינו כשישראל עושין רצונו של מקום בביטולם בבחינת היש דווקא וזהו עושין רצונו של מקום עושין דווקא בבחינת עשיה ועל ידי עשייתם זה ממשיכין אור פני מלך חיים מעצמות הכתר הנגלה מבחינת עתיק אשר בבחינת עתיק שם הוא מקור היופי בבחינת תענוג:

3וכמשל אבן טוב המאיר הוא יקר מאד ונמשך בו יופי ותענוג ואור הנר הגם שמאיר יותר אף על פי כן אינו נחשב ואינו מקבל תענוג או למשל כשאדם מדבר אין בדיבורו תענוג אבל כשצפור מדבר אזי יש מזה תענוג וכדומה לזה הרבה שכל התענוג והיופי הוא דווקא מהדברים כאלו והוא מצד שאור הנר דרכה בכך להאיר וכן באדם שבחינתו הוא בחינת מדבר אין בהם חידוש אבל באבן טוב אשר האבן אינו בבחינת אור כלל ורחוק מזה ואף על פי כן הוא מאיר מצד זה הוא חשוב מאוד ונמשך בו יופי גדול וכן בצפור שאינה בחינת מדבר כלל כו' כן הוא כביכול ביטולם של הנבראים מצד התגלות יחודו יתברך בהם אין חידוש בביטולם מצד התגלות יחודו ואורו יתברך עליהם ממילא בטלים אבל שיהיה נמשך הביטול אפילו בבחינת יש וגבול בבחינתו אשר מהות היש הוא היפוך מהביטול ואף על פי כן יהיה בטל בזה הוא חידוש בבחינת תענוג ועוד זאת שכל עיקר התגלות אין סוף ברוך הוא נגלה דייקא בביטול היש ושם נתראה כבוד עצמותו ברוך הוא דייקא וכמבואר בשער הקודם בבחינת מקיפי עתיק אשר הוא חיצון מכולם עיין שם.

4ולכן אין דיקנא לנוקבא כלל בבחינת פניה כי עיקר בחינת פנים שלה דווקא בבחינת היש וביטולו כי אם על ידי קישוטים שמקשטים אותה בזה מעלת חן להמשיך היופי ממקור היופי על ידי שישראל בתורתם ועבודתם מקשטים פניה על ידי ביטולם ועל ידי קישוטם זה נמשכין אליה כל הי"ג תיקוני דיקנא הנמשכין ממקור היופי מבחינת תענוג עליון משלימותו יתברך שהוא בחינת עתיק על ידי חכמה סתימאה כמבואר לעיל ובבחינת פניה הוא התגלות הי"ג תיקונין כמאמר הזוהר בראשית על פסוק כשושנה כו' מה שושנה אית בה י"ג עלין אוף כנסת ישראל אית בה י"ג מכילין דרחמי דסחרין לה מכל סטרהא כו' עיין שם ודי למבין: