שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ג

1והנה מאחר שאצלו יתברך כל הדרגין בהשוואה גמורה הנה הגם שמתמשך בהכלים בבחינת חכמה ובינה וחסד בבחינת דרגין אין בהמשכה זו שינוי כלל ולא שום הסתרה וכל השינויים הם מצד הכלים המסתירים האור לגבי הנבראים אבל לגביה יתברך אין חילוקי הדרגין חלוקים אצלו כלל וכמבואר לעילבמשל הנזכר לעיל:

2ועוד זאת נוסף על המשל הנזכר לעיל כי במשל הנזכר לעיל מאדם הרי מהות הקטן נבדל ממהותו וחלוק ממנו נמצא כלים שלו שהוא החכמה איך להתמשך לדבר הקטן ממנו גורמים שינוי בחכמתו ומהות הצמצום בחכמת הקטן ממנו נעשה דבר נוסף בחכמת עצמותו מחמת שהוא דבר נבדל נמצא גם הכלים אשר מתצמצם בהם הם גורמים בו ריבוי ושינוי ומה גם שכלי מוחו שבהם נמשך חכמתו מנפשו הוא מובדל מערך נפשו כי זה הוא רוח וזה הוא בשר לכן נשתנה המשכתו בבחינת הרגשת חכמה אחרת בשינוי והוספה כו' אבל לגביה יתברך אשר הנבראים גם כן אינן דבר נבדל ממהותו יתברך וגם הכלי שהוא חכמתו יתברך אין נבדל ממהותו יתברך מאחר שאין זולתו וכמאמר הרמב"ם זכרונו לברכה שהוא היודע שהוא עצמות אורו יתברך והוא הידוע שהם הנבראים והוא המדע שהוא כלי חכמתו יתברך הכל הוא לבדו לכן אין מוסיפין בו ריבוי ושינוי כלל ואפילו בחינת כלים הם הכל בהשוואה גמורה אצלו יתברך ואין שינוי אצלו כלל אפילו בבחינת כלים ועל זה מבואר איהו וחיוהי וגרמוהי חד בלי שום שינוי כלל וכל השינויים שמהכלים הם רק לגבי הנבראים ולגבי הנבראים נקראים כלים אבל לגביה יתברך הכל שוה בלי השתנות כלל:

3לכן מבואר באדרא רבא קדישא הוא זעיר אנפין הוא עתיקא בלי פרודא כלל אבל אורחין מתפרשין ומסטרא דילן שניין דהיינו בבחינת המשכה הנגלית בבחינת הנבראים שהם הכל בבחינת צמצום והסתר שהוא הכל מכחו יתברך המצמצם בבחינת הנבראים כמאמר כולם בחכמה עשית נקרא זה בחינת זעיר אנפין וכחו יתברך המהוום ומחיים ומקיימם בכל פרט המתמשך כאשר הוא בבחינת עצמותו יתברך נקרא בחינת אריך אנפין נמצא שאין החילוק כי אם מצד ההמשכה הנגלית אבל לא בעצם מהותו יתברך המתמשך בהם כי הוא מתמשך הכל בשוה אשר לכן אין חילוקם והבדלם כי אם בבחינת אנפין כי אנפין הם המגלים ההמשכה לזולתו כי באנפין הם הגילוי מכח נפשו לזולתו על ידי עינים וחוטמא ואוזן ופה שהם הכלים להמשכות פנימיות נפשו לזולתו:

4כמו למשל ההבדל במלך בשר ודם בין הארתו והמשכתו לעבדיו בבחינת גדולת עצמו ובין הארתו והמשכתו לפי בחינת עבדיו המקבלים ממנו כי כאשר מצמצם השגחתו בהם אז דבורו עמם או המשכתו אליהם לפי ערכם וכאשר משגיח עליהם בערכו אז מדבר עמהם בערך בחינתו ומהותו ועצמותו כן הוא בכל בחינה וכן הוא בהארות פניו אליהם פעם מראה פנים בערכו ופעם מראה לפי ערכם וגם בבחינת ערכם פעם מראה בפנים צהובות ופעם בפנים של זעם וכל אלו החילוקים וההבדלים המה בבחינת הפנים אבל בבחינת המשכות עצמו המתמשך הכל הוא המשכת עצם חיותו בפנים הזו ובפנים הזו ואין הבדל ביניהם כי אם בהתגלות הפנים:

5כן הוא כביכול בנמשל שכל החילוקים וההבדלים הכל הוא בבחינת אנפין שהוא בחינת המשכתו לנבראים בזה יש אנפין רברבין ואנפין זוטרין דהיינו לפעמים נראה המשכתו בבחינת עצמותו יתברך שהם כוחות הפלאות שבכל נברא וכל הנפלאות שנעשים בכל רגע כמאמר הכתוב לעושה נפלאות גדולות לבדו שהם בחינת ניסים נסתרים שהם למעלה מן הטבע והשכל וכמו ניסים נגלים כמו קריעת ים סוף וכדומה וגם כח הטבע עצמו שהוא בחינת עשה פלא עשית פלא שהמשכה זו היא מבחינת עצמותו יתברך שהוא נקרא אריך אנפין והוא אנפין רברבין ובחינה שניה שהוא בחינת המשכתו על סדר הנבראים שיש בכל דבר המתגלה חכמה וכוונה לכל נברא אשר בכל נברא נמשך חכמה בחיותו והתקשרותו ותמונתו ומצבו ומעמדו ובסדר אשר סדרו הבורא יתברך הכל בחכמה לפי ערך הנברא המשכה זו נקרא זעיר אנפין ואנפין זוטרין שהוא לפי סדר הנבראים בבחינת השתלשלות כאשר יתבאר לקמן אם ירצה השם באריכות יותר:

6נמצא כל החילוקים הוא מצד ההמשכה בבחינת אנפין אבל בבחינת המשכות עצמותו יתברך המתמשך בהם בבחינת חיותם וקיומם אין חילוק והבדל ביניהם כלל כמבואר לעיל במשל ממלך בשר ודם אבל כבר הקדמתי כמה פעמים שאין לדמות ולהמשיל הקדוש ברוך הוא לבשר ודם חס ושלום אשר הוא מרגיש צמצומו והשתנותו מחמת שהדבר נבדל ממנו כנזכר לעיל אבל לגביה יתברך אינו נשתנה כלל אפילו בבחינת המשכתו לגבי הנבראים לכן באדרא רבה קדישא מבואר מסטרא דילן שניין מסטרא דילן דווקא דהיינו מצידינו כאשר נגלה אצלינו משתנים ההמשכות אבל לגביה יתברך הכל הוא המשכה אחת לבדה בלי שום שינוי כלל: