שערי היחוד ואמונה, שער שלישי לא

1והנה בבחינת נביעו הזה יש בזה שני בחינות צמצומים צמצום אחד לגלות כח קישורם ויחודם של כל הכחות דהיינו שיהיו נגלים לכחות מתחלקים ואף על פי כן המה כח אחד מה שאין כן בכח הרצון הרי אינם נגלים לכחות מתחלקים שאין הבדל כלל אצלו יתברך אבל בכח זה המה בבחינת הבדל הכחות ואף על פי כן מתייחדים לכח אחד מצד כחו הפלא הנמשך בהם על ידי השערות:

2וכמשל החכם כאשר בא לגלות עצם חכמתו להמקבל כאשר כל הדברים והפרטים כלולים בחכמתו והנה מצד חכמתו הגדולה מבין בכל הפרטים בכח חכמתו בעצם אחד אבל בבחינת השפעתו להמקבל לגלות עוצם כח חכמתו איך שכל הפרטים כלולים בחכמתו למהות אחד מוכרח מקודם להבינו ולהסביר לו כל הפרטים בחילוקיהם והבדלם זה מזה בכדי שיתגלה לו כל פרט ופרט במהותו ואחר כך מגלה לו החכמה וחיבורם והתקשרותם זה בזה נמצא כאשר המקבל חכם ומבין כח קישורם זה ומבין כוונת רבו הרי נגלה אצל המקבל גם כן כוונת רבו ומתייחדים בנושא אחד אבל כשהמקבל אינו מבין עומק המכוון של רבו ואינו רואה כי אם התגלותו של חכמת רבו בענין חילוק הדרגין והבדלם הרי הוא אדרבה מתרחק מרבו בתכלית הריחוק ומפסיד הכוונה כן הוא כביכול אשר כח התגלות כחו יתברך הכולל כל כח העולמות ופרטיהם בהתכללות עצום ובכדי שיבוא לידי גילוי כחו ויחודו מצד העולמות מוכרח להיות בבחינת גילוי כחותם בפרטיות בכל פרט ופרט וכח התאחדותם זה בזה מצד בחינות הדרגין:

3והנה בבחינת הסתרה וצמצום זה יש שני מיני צמצומים דהיינו לגלות כל פרט בבחינות חילוקיהם והבדלם וגם כח התחברותם בבחינת חיצוניותם וכמשל הנזכר לעיל אשר החכם מצמצם להמקבל בחינת כל פרט והנה בהתגלות הזאת מוכרח להיות איזה המשך בגילוי החכמה על פי חכמת המקבל כי אם לא יהיה המשך כלל כי אם שיגלה כל פרט לבד הרי לא יבין המקבל כלל מה שמדבר החכם מחמת הרחק הפרטים זה מזה יהיה בלא הבנה כלל דהיינו למשל כשמגלה לו איזה פשט אשר בזה הפשט יש בו כמה פרטי הבנה ואם יגלה לו כל הפרטים בלי המשך הפשט אזי יחשב אצל המקבל לדברים זרים אשר אין דבר מחובר לחבירו ומוכרח לגלות לו איזה המשך והתחברות הפרטים זה לזה והנה בהמשך הזה עדיין לא נגלה כוונת החכם בעיקרית המכוון ועיקר עצם חכמתו למכוון אחד ממש אשר זהו עיקר כוונת המשפיע שיתגלה מהות כל הפרטים בשורשם אשר כל הפרטים המה מכוון אחד כי אם התגלות התחברותם הוא בערך חכמת המקבל בכדי שיהיה המשך בחכמת המקבל להבינו והמשך הזה נקרא חיצוניות לגבי פנימיות חכמת המשפיע. והנה בהמשך הזה יש עדיין מקום למקבל לטעות בו כאשר ילך בשכלו אחרי החיצוניות בלבד דהיינו המשך הדברים להבנת התחלקות הפרט ויהיה מנגד לחכמת רבו הפנימיות הגם שגם המשך זה הוא נמשך מפנימיות התחברות עצם החכמה אף על פי כן מצד מיעוט שכלו של המקבל יהיה מנגד והיפוך לפנימיות אבל כאשר מבין על ידי זה ההמשך פנימיות כוונתו אז יבין ממילא שאפילו בחיצוניות לא יהיה שום סתירה ומנגד לחכמת רבו והבן וזכור זה כי על ידי זה המשל יובן למשכיל למעלה דהיינו בכח גילוי העולמות הנמשכים מכחו הפלא בכדי לגלות כל כח הדרגין לפי ערך המקבלים בכדי שעל ידי זה יתגלה כח קישור כל הדרגין כאשר המה בכחו יתברך בבחינת אחד ממש. ובכח המשכה זו יש שני בחינות צמצומים דהיינו צמצום אחד כח כל הפרטים בהתקשרותם זה עם זה וכח כל הפרטים לבדם בבחינת חילוקיהם והבדלם זה מזה. וכח התחברותם של כל הנבראים והתאחדותם זה בזה נקרא בחינת זעיר אנפין ועל זה נאמר כולם בחכמה עשית כי יש בכל פרט המשכה על פי חכמה הן בטעם כחם כאשר המה מושפעים מכחו יתברך יש בכל פרט מכוון הן בכח התחברותם של כל הנבראים זה עם זה והתאחדותם ובחינת התחלקות כל פרט ופרט והבדלם בתמונתם וכחם זה מזה נקרא בשם מלכותו יתברך ובחינת נוקבא: והנה התגלות כל הפרטים והתחברותם הוא בבחינת חיצוניות כליהם לפי ערך גילוי המקבלים ועיקר הכוונה היה בכדי שיתגלה על ידי הכלים האלו כחו הפלא בבחינת יחודא חד ממש כאשר המה בכחו יתברך וכל התחברות העולמות וחילוקי פרטיהם המה נובעים הכל מכח עצמותו יתברך על ידי בחינת חכמה סתימאה שלו דהיינו כח התכללות כל הכחות בכחו יתברך בדרך סתים על פי כח השוואתו יתברך נובע על ידי השערות לגילוי כח הנבראים בבחינת צמצום והסתר מעין חכמתו הסתומה:

4והנה לגביה אפילו בבחינת ההתמשכות לבחינת כח הנבראים אין שינוי כלל כי אין צמצום מעלים לפניו כלל אבל לגבי המקבלים שנגלה כח העולמות והתחברותם בבחינת חיצוניות אזי יש מקום לטעות כשהולכים בשכלם ולבבם בערך החיצוניות הרי אדרבה בזה מנגדים לכחו יתברך המתמשך בהם לכח אחד:

5וזה היה חטאם של עובדי הבעל כי הלכו אחרי כחו יתברך הנמשך בעולמות על פי חכמה הנמשך מצד העולמות בבחינת חיצוניות והמה כחות הנמשכים בבחינת בריאה שהמה על ידי שרים ומזלות אשר נמשך בהם כח התחברות והשפעת כל הנבראים אבל הוא בבחינת חיצוניות ורצו להמשיך עליהם השפעות חיצוניות מכחו יתברך בבחינת חיצוניות לכן אדרבא בזה היו מנגדים לכוונתו יתברך ויצאו כביכול מתחת רשות כחו יתברך בבחינת פלא כי שורש של ישראל אחוזים למעלה מן השרים כי ישראל עלו במחשבה.

6וכן הוא בכלל כל מי שנמשך אחר חיצוניות תאות עולם הזה הגם שהכל הוא כחו יתברך אבל הוא היפוך רצונו וכוונתו ולא די שלא נגלה על ידי מעשיהם כחו יתברך אדרבה המה מנגדים לכחו יתברך. אבל כשישראל מטיבין מעשיהם ומבינים על ידי המשכה זו עצם יחודו ומייחדים אותו בביטול החיצוניות ומקשרים כל העולמות אליו יתברך בביטול רצונם ומסירת נפשם על ידי העבודה ותורה ומצות אז נגלה על ידי הכלים האלו עצם רצונו יתברך וממשיכים בזה כח עצמותו יתברך ובזה נגלה עצם כוונתו יתברך בהתגלות כחו יתברך אשר בזה נתגלו כל הטובות מטובו הגדול אשר מטבע הטוב להטיב להמשיך כחו יתברך בעצמותו על ידי כח העולמות. ולהיפוך חס ושלום כשהולכים אחר חיצוניות הוא היפוך הטוב ועל זה נאמר אסתירה פני מהם דהיינו שלא נתגלה כח עצם כוונתו ואדרבה הוא בהיפוך מהטוב אשר מצד עשיית הטוב הוא התגלות רצונו יתברך: