שערי היחוד ואמונה, שער שלישי לז

1והנה בדבר אחד גדלה מעלת המשכתו יתברך בבחינת גילוי רצונו על ידי הכלים כמבואר כמו שהיה בזמן בית המקדש בימי שלמה המלך עליו השלום שהיה התגלות עצם רצונו בבחינת הטבע כנזכר לעיל ובדבר אחד גדלה מעלת שינוי הטבע ובשני הבחינות היה בחינת הכוונה מאתו יתברך וכמו שמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה על האדם שנעשה לו נס ונעשה לו דדין כדדי אשה והניק את בנו אשר חד אמר כמה גדול אדם זה שנשתנו עליו סדרי בראשית וחד אמר כמה גרוע אדם זה שנצרך לשנות בשבילו סדרי בראשית כו' ושניהם דברי אלקי"ם חיים.

2גם מאמר המדרש דוד אמר ארדוף אויבי ואשיגם אסא אמר כו' עד שיחזקיהו אמר אני אין בי כח לא להשיג ולא לרדוף כי אם שאהיה מוטל במטתי ואתה תעשה וכו' והנה בחינת הנס שנעשה לדוד היה מלובש בטבע דהיינו שהיה רודף אחרי אויבים והשיגם ולא שב עד כלותם זהו הנס המלובש בטבע כי מטבע הוא להתגבר זה כנגד זה אך אצל דוד היה הגבורה בנס שלא כדרך הטבע כי אם למעלה מן הטבע אך אף על פי כן ההלבשה היה בגבורה שבטבע אבל הנס של יחזקיהו הנס שלו לא היה מלובש בטבע כי השכים בבוקר והנם כולם פגרים מתים לכאורה היה זה יותר גילוי כחו יתברך מצד עצמותו והוא אמר שאין בו כח שלא השיג למעלת דוד המלך עליו השלום אבל באמת שני הבחינות כלולים ברצונו:

3ויובן זה על פי משל כשהרב משפיע לתלמיד על ידי אופן ההסבר שלו בוודאי יש בזה טעם נסתר שמסביר לו עיקר חכמתו דווקא באופן זה והטעם הוא שעל פי עוצם חכמתו נצרך לו להסביר דווקא באופן זה כי על ידי הסבר הזה יגלה עוצם חכמתו הנסתרת אבל כשרוצה לנסות התלמיד אם בא לעיקר המכוון של חכמתו אם התלמיד יכול להסביר לו החכמה באופן אחר יודע שבא לעיקר המכוון בחכמתו אבל אחר שבא לעיקר המכוון אז מגלה לו הטעם שהסביר לו דווקא באופן זה מטעם המוסתר בעומק כוונתו:

4וכמבואר בדברי רבותינו זכרונם לברכה שחייב אדם לומר בלשון רבו הגם שמבין עצם הפשט ובא לעיקרו ולכאורה הלשון אינו מעלה ומוריד אך אף על פי כן בהלשון זה מוכרח להיות בו דיוק נסתר וחכמה נסתרת והנה שני הבחינות צריכין הן אם מצד הרב ואם מצד התלמיד מצד הרב הוא שמזה יודע קבלת התלמיד אם הבין עצם כוונתו ומצד התלמיד הוא כי אם יבין דייקא על ידי ההסבר הזה וישמור דבורים של הרב דווקא לא יגיע לעולם לעומק כוונת רבו כי ישמור דווקא ההסבר ולא יעמיק בהעצם אך כשמעיין לידע המכוון הרי הוא מעמיק בעצם הכוונה ואינו מתבונן בההסבר כי אם בעצם ואחר שיגיע להמכוון ויכול להסביר באופן אחר אז יגלה לו רבו הטעם הנסתר שבכוונתו שהסביר לו על אופן זה כן הוא כביכול בנמשל כי אם לא יהיה שינוי הטבע בלמעלה מן הטבע לא יושכל אמיתותו יתברך כי אם באופן הנסדר על פי חכמה ובינה ומדות בבחינות הנמשכים בעולם אבל עצם כחו יתברך שאינו בערך חכמה כי אם כאשר הוא מצד אמיתותו לא יושג מזה לכן מוכרח מקודם לצאת מגדר הכלים ולהמשיך אלקו"תו יתברך שלא בבחינת הכלים ואחר שנגלה עצמיות רצונו יתברך אז יבין דווקא כחו שבבחינת הכלים ולכן קדם הנס דקריעת ים סוף שהוא שלא בבחינת הלבשה בטבע כי אם למעלה מן הטבע להנס שנגלה על ידי מתן תורה שהוא התגלות רצונו יתברך דייקא בכלים בבחינת טבע שעל ידי זה היה התלבשות הנס בבחינת הטבע שהוא מתן תורה הנגלה דווקא בבחינת כלים שהוא רצונו וחכמתו יתברך בבחינת עשיה דייקא כידוע:

5וזהו גם כן ענין קריאת שמע ותפילה ותורה ומצות כי בבחינת קריאת שמע ותפילה עיקר הכוונה הוא לצאת במסירת נפש חוץ מגדרי הכלים ולהמשיך גילוי אלקו"תו יתברך ממקור החיים למעלה מבחינת הכלים ולכן על ידי תפילה יכולים הצדיקים גדולים לשנות הצירופים ואחר העבודה שבקריאת שמע ותפילה בבחינת מסירת נפש אז יהיה הכוונה להמשיך רצונו יתברך בבחינת כלים דייקא שהם בבחינת תורה ומצות שהמה דייקא בבחינת כלים בבחינת עשיה כידוע וזהו עיקר הכוונה שיהיה לו דירה בתחתונים דייקא שהוא בבחינת הכלים דייקא וכן היה בזמן בית המקדש אלו הבחינות דהיינו שהיתה התגלות אלקו"תו יתברך דייקא בבחינת הכלים דהיינו על ידי ארון וכרובים בקודש קדשים שהיתה שם גילוי שכינה בעצים ובאבנים גם היה השפעת אלקו"תו בבחינת השפעת עולם הזה כמו שכתוב וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו כו' דהיינו שהמשיכו אלקו"תו יתברך בבחינת הכלים וגם היו נסים שלמעלה מן הכלים שהם עשרה נסים שהיו בבית המקדש שלא היה מלובש בטבע וכן יהיה לעתיד בתוספות גילוי אבל אף על פי כן הכל הוא רצונו יתברך בלי שום שינוי בשני הבחינות אשר על כן אמר חזקיהו שלא הגיע למעלת דוד המלך עליו השלום שהיה בכחו להמשיך גילוי אלקו"תו יתברך ממקורא ושרשא דכולא אשר על פי מחשבתו הקדומה ובחינת חזקיהו לא היה בחינתו כי אם בבחינת שינוי טבע שהוא על פי רצונו יתברך הנמשך בבחינת אצילות ודי בזה למבין בעומק ויבואו דברים האלו ברורים ומכוונים: