שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ה

1והנה מאחר שאין לתאר אליו יתברך רצון ומחשבה וחכמה ומדות אשר הם מורים על שינויים וריבויים והתחלקות ואנו רואים בכל הנבראים כוונה מיוחדת וחכמה ומדות ושהכל הוא ברצונו יתברך וכוונתו ואיך יתהוו שני הפכים כאלו אשר הוא יתברך מושלל מכל זה כמבואר לעיל באריכות אשר לזה באו רבותינו זכרונם לברכה וכל המקובלים ראשונים ואחרונים לבאר אופני הצמצום והשבירה והתיקון ובחינת האצילות ובחינת יחודו יתברך בהם להורות שאף על פי כן אין שינוי כלל ולא ריבוי והתחלקות כי אם הוא אחד קודם שנברא העולם ולאחר שנברא העולם בלי שום שינוי ופירוד כלל ואשר מצד עצמותו יתברך אין צמצום והסתר כלל לפניו ואין הנבראים גורמים חס ושלום שום שינוי ופירוד בעצמותו ובאורו יתברך הנגלה בהם בלי שום שינוי ופירוד כלל כי אם מסטרא דנבראים הם כל השינויים וכאשר יתבארו במקומם אם ירצה השם כל אלו הבחינות:

2אבל מחמת שרצונו יתברך היה בבריאות עולמו בכדי להתגלות יחודו בנבראים דייקא מסטרא דלהון וכל הצמצומים בבחינת אורו יתברך שהוא הגילוי שיהיה נגלה בבחינת נבראים דייקא וכל האצילות שהם הכלים להסתיר האור לגבי הנבראים הכל הוא בשביל כוונה זאת ואשר לזה היה רצונו יתברך באצילות ובבריאות עולמות הגם שאצלו יתברך אינם נוגעים כל הנבראים להיות גורמים בעצמות אורו יתברך שום שינוי מאחר שאין זולתו כלל וכל הנבראים הם אין ואפס נגדו ואינם דבר זולת כלל כמבואר לעיל אשר על כן מצד בחינתו יתברך שהוא בבחינת גילוי עצמותו יתברך אין לומר ולהרהר בו חס ושלום שום פגם ותוספות וגרעון אשר זה מורה להתחלקות וריבויים ושינויים ושיש חס ושלום איזה דבר זולתו חס ושלום מלדבר ולהרהר בזה:

3ועל כן נקרא המשכתו יתברך לעולמות בשם רצון כי אין טעם לרצון כמו שתוק כך עלה במחשבה דהיינו דבר שאינו מושג על פי שכל אדרבה על פי השכל יחוייב ההיפוך כמו זו תורה וזו שכרה שאמר משה רבינו עליו השלום על רבי עקיבא אך מחמת שזהו אינו בערך שכל שהוא יתברך למעלה ממהות שכל לאין קץ לכן אין להרהר בזה כלל ככה כביכול גם כן בענין אצילות ובריאות עולמות בבחינת צמצום והסתר הנבראים מאחר שאין זולתו ואין דבר שחוץ ממנו וכולא אין ואפס נגדו וכוונתו יתברך בזה והתמשכותו יתברך בזה הוא היפוך השכל לכן המשכה זו נקרא רצונו יתברך שהוא מושלל מן השכל אך אף על פי כן מחמת שנמשך רצונו יתברך להאציל ולברוא העולמות ונמשך בכל הנאצלים ונבראים בשביל כן נקרא הרצון הזה כתר כמו כתר שהוא על גבי הראש דהיינו למעלה מראשו בבחינת הבדל ואף על פי כן הוא שייך לראשו ומכתירו ונקרא פלא:

4ולכן המשכות רצונו יתברך הוא ממוצע בין מאציל לנאצלים דהיינו בין שני הבחינות כי בבחינת מאציל הוא עצמותו יתברך אשר אין זולתו כו' אין לתאר בו שום כחות מתחלקים ושום התמשכות בעולם ושום צמצום והעלם וכוונה בעולם מאחר שהוא פשוט בתכלית הפשיטות כן ההמשכה שנמשך ממנו יתברך: נקרא בחינת מאציל ובחינת הנאצלים דהיינו כוונתו יתברך בבחינת כלים להסתיר בבחינת נבראים נקרא בחינת ראש לנאצלים הגם שבחינת המשכה זו הכל הוא לבדו יתברך ואין דבר זולתו כלל אף על פי כן מצד בחינת הנאצלים שיצאו לחילוק דרגין נקרא ראש להם ושני הבחינות הם שני הפכים מנגדים לכן המשכה זו מכחו אשר לא יושג בשכל בעולם איך יהיו שני הפכים כאלו אין לכנות המשכה זו כי אם בשם רצונו יתברך שלמעלה מן השכל ונקרא פלא ונקרא בחינת תוהו לפי שהוא בחינת פלא שמתהא את בני אדם ובחינה זו שהיא רצונו יתברך הוא ממוצע בין בחינת מאציל ובין בחינת נאצלים שהם הצמצום לגבי נבראים והתאחדות שני הבחינות הנזכרים לעיל שהוא בחינת המאציל לנאצלים הכל הוא על ידי רצונו יתברך בבחינת פלא המייחדם לאחדים ולכן יש בבחינת המשכתו יתברך הנקרא אריך אנפין שני הבחינות בחינת מאציל ובחינת נאצלים דהיינו בחינת מאציל שאין זולתו כלל ובחינת נאצלים שהוא בחינת המשכתו יתברך לבחינת נבראים דייקא וכל הנבראים הם בכח הרצון הזה וכלולים בו אך ברצון הזה מאחר שהוא המשכת עצמותו יתברך הרי כל הדרגין הם אצלו יתברך בהשוואה גמורה ואין מעלים לפניו יתברך וכל כוחות הדרגין כלולים ובטלים במציאות לגמרי ואף על פי כן יש בהמשכה זו כל פרטי כחות הנבראים מצד כחו הפלא אבל אינם בבחינת נגלה כלל לכן נקרא אין שכל פרטי הדרגין הם בכח המשכה זו אך אם תבקשם הם אין כמבואר לעיל:

5וכל זה הוא בבחינת נאצלים אבל בבחינתו בבחינת המאציל אין לתאר כלל הדרגין בעצם המאציל ברוך הוא לכן בחינתו שמבחינת מאציל נקרא עתיק יומין דהיינו שנעתק מבחינת יומין שהם בחינות המדות שהם חילוקי הדרגין ובחינת רצון זה שמצד הנאצלים נקרא כתר ואריך אנפין ופלא כמו שיתבאר לקמן אם ירצה השם:

6והנה בחינת המשכה זו שהוא מבחינת הנאצלים וראש להם יש בו גם כן שני בחינות אחד איך שכל הדרגין הם מצד עצמותו יתברך שהם בהשוואה גמורה אצלו וכל הפרטים הם בכח המשכה זו אך שהם בחינת אין כנזכר לעיל כמו שהם לגביה ויש גם כן בבחינת רצון זה לצמצם ולהסתיר לגבי הנבראים שיהיו נראים בעלי גבול ותכלית שלזה היה עיקר הכוונה כנזכר לעיל לכן נתחלק בחינה זה לשני בחינות דהיינו בחינה ראשונה נקרא אריך אנפין ובחינה שניה נקרא זעיר אנפין דהיינו בחינה ראשונה שהוא המשכתו יתברך המתמשך בכל פרטי הדרגין כאשר הם מצד כחו יתברך שהכל שוה לפניו יתברך וכחשיכה כאורה באין הסתר כלל נקרא אריך אנפין לכן כל בחינותיו הוא בבחינת אריכא דאנפין באין הסתר כלל בעיינין בחוטמא כו' ובחינה שניה שהוא בחינת רצונו יתברך לצמצם בבחינת נבראים נקרא זעיר אנפין לכן הוא זעיר אנפין הוא עתיקא שאצלו יתברך הכל כוונה אחת ורצון אחד וכח אחד מאחר שאין זולתו אך בבחינת המשכתו בבחינת עולמות נתחלקו שבבחינת המשכה זו יש בה שני בחינות כנזכר לעיל: