שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ו

1והנה כמו ששני הבחינות מתחלקים בבחינת אריך אנפין וזעיר אנפין כן בבחינת אריך אנפין לבדו נמצאו שני אופנים הנזכרים לעיל ונחלקו לשני בחינות דהיינו כתרא שהוא גלגלתא ומוחא: גלגלתא הוא כחו הנמשך מצד עצמותו ומוחא דביה הוא ערכו יתברך אשר העריך וסידר לסדר אופני סדר התמשכותו בבחינת נבראים שהם הכל על פי חכמה וכוונה מיוחדת לכל נברא והתנהגותם הכל על פי חכמה וכל הסתרות האור והצמצום הם הכל על פי חכמה והוא ראשית להם וחכמה זו הוא הכל בבחינת רצון הזה אשר כלולים בו כל הכחות הנבראים כי לכל רצון יש חכמה סתימאה ומכוון שברצון אך הוא סתים וכמו למשל בהבדל מאדם שראשית המשכתו לאיזה דבר הוא למעלה מן השכל וכאשר בא לידי גילוי הרצון הזה שבשכל אז נגלה על פי טעם והשכלה והבנה אבל בעת גילוי השכל יבא לו הדבר מקדמות השכל אבל אף על פי כן מוכרח להיות בראשית ההתגלות מכוון וחכמה אך הוא סתים ודי למבין כן הוא כביכול ברצונו יתברך שהוא למעלה מן השכל כנזכר לעיל מוכרח להיות בהרצון הנזכר לעיל חכמה ומכוון לכל פרט אך הוא סתים:

2ובחינה ראשונה שהוא רצונו יתברך בעצמותו שהוא עלה במחשבה ואין טעם לרצון כמבואר לעיל ובזה כלולים כל בחינות הנאצלים בבחינת מאציל כנזכר לעיל נקרא גלגלתא לכן הוא בחינת עצם שאינו נגלה ממנו כלום כך אין השגה בו איך היה כוונה אצלו יתברך:

3ובחינה שניה שברצון שהוא בחינת התגלות הנבראים בבחינתם וסדרם וערכם ומעמדם וצמצום אורו בהם מסטרא דלהון אשר הכל כלולים ברצון הזה נקרא חכמה סתימאה אך באמת אינה חכמה כלל ואין לקראה בשם חכמה כי זהו הכל מכחו יתברך שהוא אינו בערך חכמה אך מצד שנכלל ברצון הזה כל סדר וצמצום והכל נובעים מרצון הזה נקרא חכמה אבל היא סתימא דלא אתפתחא כלל לכן ממנו נובעים כל תיקוני זעיר אנפין שהם בחינת חכמה ומדות הנגלים שהם הכלים לצמצם ולהסתיר לגבי הנבראים על ידי שערות הראש והדיקנא לכן בחכמה סתימאה זו הוא שורש קו המדה כי משם הוא בחינת המדידה לכל נברא המתגלים על ידי מדות וכלים דזעיר אנפין ודי בזה: