שערי היחוד ואמונה, שער שלישי ח

1והנה כל עבודתינו לייחד קודשא בריך הוא ושכינתיה מסטרא דילן דהיינו לגלות יחודו יתברך אפילו בתחתונים והוא על ידי קריאת שמע להתבונן ביחודא עלאה כאשר הם מיוחדים בכחו יתברך ולייחדם ביחודא תתאה כגוונא דלעילא דהיינו להתבונן אפילו בבחינת מלכותו המסתתרת בבריאה יצירה עשיה הכל אין דבר זולתו להיות בחינת נפרד ומחמת זה יהיה הביטול בבחינת מסירות נפש כידוע וכמו שיתבאר במקום אחר אם ירצה השם.

2והנה כאשר נעשה היחוד בתחתונים על ידי קריאת שמע ותפלה ועל ידי תורה ומצות דהיינו לייחד הכל אפילו בבחינת בריאה נקרא עושים רצונו של מקום דהיינו שאפילו בבחינת כלים שהם המסתירים אורו יתברך לגבי הנבראים מאיר בהם רצונו יתברך שהוא מייחדם ביחוד עצום כאשר הוא לגביה יתברך אשר אין צמצום מעלים לפניו כנזכר לעיל נמצא אפילו בבחינת כחו וכוונתו יתברך שבבחינת כלים נתגלה כח השוואתו יתברך ובזה הוא מוסיף אורות בכלים דהיינו בבחינת ההסתרה הנעשה על ידי כלים דזעיר אנפין וכלים דמלכות ויש עליה לכח הצמצום שבבחינת עולמות ובבחינת הכלים נקרא עליה ותוספות אבל לא שיהיה אצלו יתברך איזה תוספות וגרעון כי אם בהכלים דהיינו בבחינת כוונתו יתברך בבחינת כלים כדי להתגלות יחודו יתברך בתחתונים מסטרא דלהון דהיינו בבחינת אצילות הכלים וכשחס ושלום אינן עושין רצונו של מקום אזי כביכול אין מאיר רצונו יתברך בבחינת כוונות בריאות עולמו על ידי הכלים להסתרה שבבריאה בכרי שיהיה התגלות יחודו יתברך בהם ואז אין מאיר רצונו יתברך בהכלים ואינו נגלה יחודו יתברך בבחינת נבראים שהם הכלים המסתירים ואינו נגלה כי אם בחינת הכלים ואינו נגלה בהם ועל ידיהם גילוי רצונו יתברך:

3וכל זה הוא מצד הבריאה בבחינת כוונה זו אבל בעצמותו יתברך הרי אין הכלים תופסים כלל אצלו יתברך להיות בבחינת השתנות חס ושלום על ידם כי איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון ממש רק בכוונה זו שהוא בבחינת בריאות עולמו בזה הוא הפגם לכן כל הפגמים הם בזעיר ונוקבין דהיינו בבחינת המשכתם לנבראים שם מגיע הפגם בבחינת ההמשכה אשר הוא בחינת זעיר ונוקבין שהוא בחינת צמצום לגבי נבראים והכל הוא מסטרא דילן אבל לגביה יתברך הרי אין צמצום כלל לגביה: