שד"ל על דברים טו:יח

1כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים: אמרו קצת מן הקדמונים, ואחריהם ראב"ע ורלב"ג, כי אין רשות להשכיר עצמו יותר משלש שנים, ויפה השיבו רשב"ם ודון יצחק כי זה הבל, כי שלש שנים כשני שכיר אין ענינו רק שנים מצומצמות. וכן כתוב בעוד שנה כשני שכיר; גם פירוש רשב"ם ור' עובדיה ספורנו לא יתכן, כי הכתוב אומר בשלחך אותו, לא בהעניקך אותו, ועוד אין להענקה שיעור, ואיך יאמר שנתן לו שכר כפול מפני שהעניקו? גם דברי רד"ק ור"י עראמה הקרובים לדברי רש"י שהשכיר נשכר ליום או ללילה, והעבד הוא בכל רגע תחת ממשלתך, לא יתכנו; כי היה לו לומר משנה עבודת שכיר, לא שכר שכיר. והנכון לדעתי: לא יקשה בעינך בשלחך אותו חפשי, כי אמנם אם באת לשכור שכיר היית מוכרח לשלם לו כפלים, כי כן דרך השכירים, כי צריכים הם להביא טרף לביתם, והמוכר עצמו לעבד מסתמא אין עליו משא אשה ובנים; והנה אע"פ שתשלחנו כבר הרוחת הרבה. ופירוש המלות כך הוא: משנה וכפלים (ממה שנתת לעבד זה) היה השכר שהיית צריך לתת לשכיר שיעבדך שש שנים. והיום י"ג טבת תרכ"א נ"ל ודאי כי מלות עבדך שש שנים חוזרות לעבד (כמו שהביאו כל העולם) ולא לשכיר (כמו שפרשתי אני), גם ראיתי כי מלת משנה אף כשהיא בסגול היא תמיד דבקה בענין לשם שאחריו (משנה כסף, ומשנה שברון), והנה משנה שכר שכיר משמע כפלים של שכר שכיר, ולא ששכר שכיר הוא כפלים כנגד שכר העבד. לפיכך נ"ל לפרש כי כפלים ממה שנותנים לשכיר היה ראוי ליתן לאיש הזה, כי עבדך שש שנים, ומלות אלו (עבדך שש שנים) הן דרך קריאה, כמו במה ישכב, אשר ינאף את אשת רעהו, מיד איש אחיו (בראשית ט' ה'). והמכוון בקריאה הזאת הוא: האיש הזה עבד אותך כעבד ולא כשכיר, באופן שלא היתה לו שעה שלא היה משועבד לך, ולא למלאכה אחת, אלא לכל דבר שהיית מבקש היה משועבד לך, וחייב לעשות רצונך, וכל זה לא היה ליום או ליומים, לשנה או לשנתים, אבל עבדך שש שנים! ואתה לא נתת לו אלא פחות ממה שונתנים לשכיר שנה בשנה, תחת כי לפי שורת הדין היה ראוי לך ליתן לו משנה וכפלים ממה שנותנים לשכיר, כי השכיר איננו משועבד רק למלאכות מיוחדות, והעבד לא נשאר לו שום חירות בעולם, והאיש הזה נשתעבד לך כעבד במשך שש שנים, שהוא ג"כ זמן בלתי קצר, א"כ לא יקשה בעינך בשלחך אותו וגם בהעניקך לו; ומלבד שזה מחוייב לפי שורת הדין, עוד תדע כי בשכר זה יברכך ה' אלהיך בכל אשר תעשה.