שד"ל על דברים יט:יט

1ובערת הרע מקרבך: אין זו מיתה, כי לא כל עד זומם יומת, אך ענינו תבער החטאת בהענישך החוטא, שאם לא כן תהיה החטאת בישראל, וכלם יהיו נענשים עליה, וזה בנין אב לכל ובערת הרע, שענינו העון, וכן ובערת דם הנקי הוא ראיה שהעון הוא המתבער. ותלמידי יוסף שבתי באזיבי מוסיף ראיה ממה שכתוב למטה (כ"ב כ"א) וסקלוה אנשי עירה ובערת הרע, שהיה לו לומר ובערת הרעה, וכן (כ"ב כ"ב) ומתו גם שניהם ובערת הרע, היה לו לומר הרעים, וכן (כ"ב כ"ד) והוצאתם את שניהם ובערת הרע מקרבך.

2ובערת הרע: מלת הרע כשאין לפניה שם דבר היא לפעמים שם התאר לאיש (malus) כמו לא יגורע רע, ולפעמים ענינה דבר רע (malum), ונופלת על כל צרה ונזק, כמו הגואל אותי מכל רע, ועל כל עון, כמו סור מרע ועשה טוב. והנה אנקלוס ורמבמ"ן וראז' פירשו ובערת הרע האיש הרע (עביד דביש), אך המקרא שלפננו מבטל פירושם, כי לא כל עד זומם יומת, אך יעשה לו כאשר זמם לאחיו בלי שיהיה מבוער מן העולם, לפיכך צריך לפרש (מתבער).