שד"ל על דברים כא:יב
שד"ל על דברים · Shadal on Deuteronomy 21:12
Open in the reader →1והבאתה וגו': הכוונה כדברי נתה"ש שלא יכריחנה להיות לו לאשה מיד, עודה מצטערת על פרידתה מבית אביה, אבל יניח לה שתתאבל ותעשה רצונה חדש ימים ואח"כ יקחנה לו לאשה. והנה גלוח הראש היה סימן אבלות אצל בני קדם: כי כל ראש קרחה וכל זקן גרועה (ירמיהו מ״ח:ל״ז), וכן והסירה את שמלת שביה היא שמלה של שק שנתנה עליה בבוא האויב בעיר והיתה נקראת שמלת שבי, כי היו לובשים אותה כראותם כי כלתה להם הרעה, והנה מאחר שבדעתך לקחתה לך לאשה לא תניחה בניוולה, ואע"פ שתניח לה לבכות את בית אביה, תפייסנה בדברים ותודיע לה שאיננה בשביה. ולשון ועשתה את צפרניה אין ספק שענינו תקון. ואנחנו לא נדע מנהג הימים ההם, ואולי תקון הצפרנים לאבלות הוא הוא גידולם, שאם היה מנהג האבלים לגדל צפרניהם גידולם זהו תקונם.