שד"ל על דברים כג:ב

1לא יבא פצוע דכה וכרות שפכה: פצוע באופן שנשאר כל הגוף דכה, וזה פצוע בביצים, וכרות באופן שנשאר שופך, כאמרם בתלמוד (יבמות ע"ה ב') מי שעל ידי כריתה שופך, שלא על ידי כריתה אינו שופך אלא מקלח. וטעם האיסור נראה משום לא תהו בראה, כי האשה אשר יקח לו הסריס לא תוליד. ועד כי נשי הרומיים היו בוחרות להבעל לסריסים, כדי שלא להתעבר, וכמו שכתב יובינאל VI. 365

2Sunt quas eunuchi imbelles, ac mollia semper,

3Oscula delectent, et desperation barbae,

4Et quod abortive non est opus.

5וכן מרציאל VI 67,

6Cur tantum eunuchos habeat tua Gellia, quaeris,

7Pannice? Vult futui Gellia, non parere.

8ברוך המקום שקדשנו בתורתו ובמצותיו, ועשה שיהיה הזווג לקיום המין ולהצלחת החברה, לא להנאת שעה בלבד. גם רז"ל הלכו בעקבות נותן התורה ית' (כדרכם תמיד), והרבו תקנות ואזהרות להרחיק כל מיני זמה, ולהרבות הזווגים הכשרם, ושלום הבית, והצלחת ההורים והבנים, ואהבתם זה את זה; וכל זה נתקיים בישראל בכל משך הגלות, עד הדור אשר היה לפנינו.