שד"ל על דברים ט:יח

1ואתנפל לפני ה' כראשונה: מספר שמות אין נראה כלל שהיה משה בהר ארבעים יום שלש פעמים אלא שתים, ארבעים יום ללוחות ראשונות (שמות כ"ד י"ח), וארבעים לשניות (ל"ד כ"ח), וכאן נזכר שהיה בהר שתי פעמים ארבעים יום, לקבל הלוחות הראשונות (ט' י), והשניות (י' י') ועוד נזכר שהיה ארבעים יום בתפלה ותענית ואי אפשר לומר כדברי ראב"ע (למטה י' פסוק ג') שלא התענה משה אלא פ' יום, כי לא יתכן שארבעים היום של תפלה יהיו הם ימי קבלת לוחות שניות, כי כשאמר לו פסל לך וכו' ועלה אלי ההרה, כבר מחל להם, ולא היה בדעתו לכלותם, שאם יְכַלֵם מה מקום ללוחות ולארון? אם כן ארבעים יום של קבלת לוחות שניות לא היו לתפלה. על כן נראה כי משה ישב כדברי רז"ל ק"ך ימים בלא אכילה ושתיה, אלא שלדעתי האמצעיים לא היו על ההר, אלא באהלו, והם הימים שנאמר עליהם ומשה יקח את האהל ונטה לו מחוץ למחנה, ואז התענה להתפלל על ישראל, ובלא ספק שהיה אוכל בערב, וענין זה לא נזכר בספר שמות, מפני שלא היה דבר מפורסם לישראל, כי לא ידעו מה משה עושה בתוך אהלו, וכאן משה מודיעם הענין, להגיד להם עוצם חטאתם, כי כל כך הוצרך להתפלל ולהתענות כדי לכפר עליהם, והנה באמרו ואתנפל לפני ה' לא אמר בהר. ומה שכתוב למטה (י' י') ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים ארבעים יום וארבעים לילה וישמע ה' אלי גם בפעם ההיא, איננו סותר את פירושי, כי וישמע ה' אלי לא יתכן שיהיה ענינו שה' שמע אלי (לבלתי השחית אתכם) אחר ארבעים יום של תפלה שהתפללתי בהר, כי אין ספק שקודם שיעלה אל ההר, כשאמר לו ה' פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים, כבר נתרצה לו, שאם היה בלבו לכלותם מה מקום ללוחות? אבל וישמע ה' אלי הוא סיום הענין, כאומר: עמדתי בהר ארבעים יום לקבל הלוחות השניות, והנה גם בפעם ההיא שמע ה' אלי ואל אבה השחיתך, ואמר לי קום לך למסע לפני העם. ותלמידי שבתי אנקונה אומר כי לא יתכן לומר שאכל בלילה, כי כתוב מ' יום ומ' לילה גם כאן גם בשתי פעמים אחרות בשוה, וצריך לומר כי אע"פ שהתפלה והתענית לא היו במצות האל, אלא מרצונו של משה, עם כל זה האל נתן בו כח למעלה מטבעו של אדם, ומשה מתחלה לא נתכוון להתענות אלא שלשה או ארבעה ימים בלא אכילה בינתים, וכשהרגיש בעצמו כח הוסיף להתענות עוד ארבעים יום.

2כראשונה: לענין מספר הימים בלבד, שהיו ארבעים. הכעיס בל' מקרא אין ענינו הקציף, אלא גרם צער. עיין פירוש כעס פה בנתה"ש.