שד"ל על שמות יג:כא

1וה' הולך לפניהם וגו': Johannis Tolandus בספרו Tetradymus (London 1720) ואחרים רבים מן המכחישים האחרונים אמרו שהיה אהרן או איש אחר מוליך האש לפני העם כמו שהיו הפרסיים עושים כמו שכתב Curtius (L. 3. C. 7.): Ordo autem agminis erat talis: ignis quem ipsi sacrum et aeternum vocabant, argenteis altaribus preferebatur, ויאמר כי האש ביום הוא נראה מרחוק מצד העשן העולה ממנו ובלילה האש מאיר ונראה, וכן קורציוס עצמו מגיד כי אלכסנדר היה משיא משואות בנסוע המחנה ואמר: Observatur ignis noctu: fumus interdiu. גם הביאו מה שאמר Pitts האנגלי כי הישמעאלים ההולכים במדברות בשיירה מאירים להם בלילה באש שנותנים בספל של ברזל הנתון על נס גבוה, והנכון כדברי I. C. Faber בספרו קדמוניות העברים, שכתב כי האל עשה האות והמופת על פי מה שהיה נהוג אצל העמים בימים ההם ובארצות ההן ואולי יאמר אדם שאין הכתוב הזה מחייב בהכרח שהיה העמוד הזה מעשה נסים כי כיוצא בזה מצאנו וארון ברית ה' נוסע לפניהם לתור להם מנוחה (במדבר י' כ"ג), וידענו כי הארון לא היה נוסע דרך נס, אלא היו הלוים נושאים אותו, ופעמים רבות מצאנו שליח ה' (גם אם יהיה בן אדם) נקרא בשם שולחו, והיה א"כ אפשר לפרש וה' הולך לפניהם, איש נבחר וקדוש ההולך במצות ה', אמנם אומר אני כי מה שמצאנו למטה (י"ד י"ט וכ') ויסע מלאך האלהים ההולך לפני מחנה ישראל וגו', ויסע עמוד הענן, ויהי הענן והחשך ויאר את הלילה, וכן (שם כ"ד) וישקף ה' אל מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים, כל זה מוכיח כי מעשה נסים היה הדבר; גם מאמר משה (במדבר י"ד י"ד) שמעו כי אתה ה' בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה ה' ועננך עומד עליהם ובעמוד ענן וגו' מורה שהיה הענין נס גלוי לכל העמים שהיו גם הגוים מכירים שהיה למעלה מן הטבע, וכן המשורר הזכיר בין הנפלאות פרש ענן למסך ואש להאיר לילה (תהלים ק"ה ל"ט), וכן נחמיה (ט' י"ב) אחר שאמר והים בקעת לפניהם, אמר ובעמוד ענן הנחיתם יומם וגו'.