שד"ל על שמות יג:ד

1האביב: תחלת בשול התבואות, כמו השעורה אביב (למעלה ט' ל"א), אביב קלוי באש (ויקרא ב' י"ד), ונראה כי השעורה נקראת בתחלת בשולה אביב, והחטה כרמל, ואין שום ענין ויחס למלת אביב עם מלת אב, כמו שחשב ראב"ע שכתב: ופירוש אביב כמו בכור, כי הוא מגזרת אב שהוא כמו ראשון לאשר הוליד. וטעם אחריו רד"ק שפירש (בשרש אבב) באבי הנחל, בעצי הנחל, וכתב השבולת עם הקנה שלה תקרא אביב ע"ש הקנה שהוא העץ, כי העץ כמו האב המוליד הענפים; וכל זה שבוש, כי מעולם לא מצאנו אביב על העץ ולא על הקנה ולא על השבלת, אלא בפרט על השבולת בתחלת בשולה; ועיין נימוקי ר' אליה. ומצאנו שם אב (לראות באבי הנחל, שיר ו' י'), עודנו באבו (איוב ח' י"ב) שענינו צמח הצומח, שלא נגמר בשולו; ונראה כי שני הבי"תין אשר באביב מבדילין בינו ובין אב, ומורים על תוספת הצמיחה שכבר הגיעה לבישול; ודוגמת זה סבוני גם סבבוני השני חזק מן הראשון ובל' ארמית מצאנו פעל אבב על האילן כשמוציא פירות: כביכורה בתאנה בראשיתה (הושע ט' י') תרגם יונתן כביכורה בתינתא די באוול מאבבא אך נ"ל שאין זה מן אביב, אלא מן אִנְבֹּא שהוא תרגום פרי, וכן אתה רואה שלא הספיק ליונתן לומר מאבבא, אלא הוסיף באוול שענינו בתחלה, א"כ מאבבא אין ענינו אלא מוציאה פירות, וכן מצאנו ירח בול (מ"א ו' ל"ז) תרגם יונתן ירח מיסף אבביא, א"כ אבב בארמית אינו אלא פרי (כי ירח בול הוא מרחשון, ואין בו לא בכורים ולא אביב) ומלת אביא ענינה שוה לאִבָּא ואִנְבָא (כי שתי הגזרות האלה מתחלפות וקרובות, כמו שמצאנו קִנְצֵי במקום קִצֵי) (איוב י"ח כ'). בר"י כ"י שבידי וכי לא היו (לא: היינו), יודעים, ונכון.

2ארץ זבת חלב ודבש: מצאנו כמליצה הזאת גם במשוררי העמים הקדמונים כגון אובידיוס (Metamorf. I. III.).

3Flumina jam lactis, jam flumina nectaris ibant

4Flavaque de viridi stillabant ilice mella.

5ולפניו Teocritus(Idillio 5) וז"ל בתרגום איטלקי.

6Latte per acqua Imera corra, e Crati

7Di rivi rosseggi ........

8Corra anche mel la Sibarite e favi

9Doman per acqua la donzella attinga

10וכן Euripide (בשירתו הנקראת Baccantes) כתב: הארץ זבה חלב, זבה יין, בה דבש דבורים, וכן בנביאים יטפ: ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב (יואל ד' י"ח), והנה היא מליצה שיריית ודרך הפלגה.