שד"ל על שמות טו:ט

1אמר אויב: דרך מליצת השיר שהמשורר מדמה דברי זולתו, כטעם ואתה אמרת בלבבך השמים אעלה (ישעיה י"ד י"ג).

2ארדף אשיג: העדר וי"ו החבור (Asyndeton) מורה על תכיפת הפעולות, כאלו הרדיפה, ההשגה וחלוק השלל תכופות זו לזו ודוגמתו במקרא בין רגליה כרע נפל שכב (שופטים ה' כ"ז), ודוגמתו בספרי העמים דבר יוליוס הקיסר: באתי, ראיתי, נצחתי (veni, vidi, vici), וכן למטה נפשת ברוחך כסמו ים.

3תמלאמו: תמלא אותם, כמו ולאו בתי מצרים את הערוב (שמות א' י"ז), והכוונה תמלא בהם, וכיוצא בזה שרש שָבַע הקרוב בהוראתו לשרש מָלֵא, תשבעו לחם (למטה י"ו י"ב), ושבעתם אותו (יואל ב' י"ט).

4תמלאמו נפשי: נפשי ותאותי תהיה מלאה ושבעה מהם.

5נפשי: תאותי כמו כנפשך שבעך (דברים כ"ג כ"ה), והנה זה (לדעת ראב"ע) דבק עם אחלק שלל, ואין כן דעת בעל הטעמים, ונימוקו עמו, כי לפי זה היה לו לומר תמלאהו נפשי, ובאמרו תתמלאמו משמע שהכוונה על תאות הנקמה, כלומר תשוקתי להנקם מהם ולהכריתם תתמלא בהם, כי אריק חרבי ותורישמו ידי. אחר זמן מצאתי כי גם ידידי החכם רמ"ל נ"י נרגם מיינע ראכגיער.

6אריק חרבי: אוציא חרבי מתערה, כמו וירק את חניכיו (בראשית י"ד י"ד), וכן ולא הורק מכלי אל כלי (ירמיה מ"ח י"א), והלשון מושאל, כי מתחלה אמרו הריק על הכלי הנשאר ריק, ואח"כ השאילו המלה על הדבר שמוציאין אותו מן הכלי (עיין רש"י), וכיוצא בזה בלשון רומי (evacuare gladios), ועיין פירושי בבראשית ל"ב כ"ו.

7תורישמו ידי: ענין השמדה כמו אכנו בדבר ואורישנו (במדבר י"ד י"ב), ותחלת הוראת לשון הוריש, גרם לפלוני שיהיה ממונו ירושה, וה על ידי שהמית אותו. והנה להורות על קלות הנצחון שהיה האויב מדמה בלבו, הזכיר תחלת המלחמה שהיא הוצאת החרב, וסוף הנצחון שהוא השמדת האויב, וקשה שתי הפעולות בלא וי"ו להורות על תכיפותן זו לזו.