עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשד"ל על שמות

שד"ל על שמות יח:כא

שד"ל על שמות · Shadal on Exodus 18:21

Open in the reader →

1שונאי בצע: פעל בצע הקרוב לשרש בקע הונח תחלה על בקיעת דבר לשנים, והוא שגור בלשון ארמית, ומזה אצל רז"ל בציעת הפת, והושאל אח"כ על מה ששני בני אדם חולקים ביניהם ממה שלקחו מזולתם בעקבה, וזה טעם כל בוצע שבמקרא, וכן כל בצע הוא שכר ששנים או יותר חולקים ביניהם, וכן כאן שונאי בצע ששונאים לחלוק עם גנב, כלומר להשתתף עם החייב כדי להצדיק רשע ולהרשיע צדיק; גם כי אולי אח"כ הושאל שם בצע לכל מין שכר שיהיה.

2שרי אלפים וגו': לדעת רז"ל כל עשרה מישראל היה להם שר אחד, וכל חמשה מהשרים ההם היה עליהם שר חמשים אחד, וכן על זה הדרך; ותמה על זה ראב"ע, שא"כ יצטרך שיהיו שמינית הקהל כלם אנשי חיל יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע, מה שהוא רחוק הרבה ממנהגו של עולם, והוא פירש בלשון הנשמע לשני פנים, ורלב"ג ודון יצחק השיגו עליו, ואולי אין כוונתו כמו שהבינו הם, אך כוונתו כאחד מן הפירושים שאמר דון יצחק בפסוק הזה, והוא שנקראו שרי אלפים אותם שרים שהעם או המלך נתן להם אלף איש שומרים אותו וסריס אל משמעתו, וכן על הדרך הזה שרי המאות וזולתם; ודון יצחק אמר עוד פירוש אחר בפסוק הזה, והוא כי טעם שרי אלפים עצה ובית דין גדול של אלף איש, וכן ב"ד של מאה, וכן על הדרך הזה. ורלב"ג פירש שרי אלפים שתחתם אלפים הרבה, ואינם רק אחד לכל שבט, ושרי מאות שתחתם מאות הרבה, וכן שרי החמשים והרי העשרות, היו תחתם חמשים הרבה ועשרות הרבה, ולזה דעתי נוטה. ואני מוסיף כי תחלת הנחת השמות האלה היתה באמת להורות מי שתחתיו עשרה, חמשים, מאה, ואלף, כדעת רז"ל, וראיה לזה שר חמשים וחמשיו (מלכים ב' א' ט'), ואחריו הוא אומר תיקר נא נפשי ונפש עבדיך אלה חמשים בעיניך, אך אמרו גם כן שר אלפים למי שתחתיו אלפים הרבה, ושר מאות למי שתחתיו מאות הרבה, אך פחות מאלף, ושר חמשים למי שתחתיו יותר מחמשים ופחות ממאה, ושר עשרות למי שתחתיו יותר מעשרה ופחות מחמשים, אך בזאת לא אסכים עם רלב"ג במה שאמר כי שרי האלפים לא היו רק אחד לכל שבט, ונ"ל כי נשיאי המטות לחוד, ושרי האלפים לחוד, ושרי האלפים היו על אלפים הרבה, אך לא על השבט כלו, גם לא על קצת אלפים משבט זה וקצת אלפים משבט אחר. ואח"ם מוסיף כי נראה שהשרים האלה לא היו משועבדים אלה לאלה, כי לא אמר ששרי העשרות יביאו הדבר הקשה אל שר החמשים, אלא כלם ישפטו הם או יביאו אל משה, רק לפי חכמתם ומעלת מדותיהם הופקדו על אנשים רבים או על מעט. וראב"ע בביאורו הקצר קרב מה שרחק בפירושו הארוך, וקיים ששמינית מחנה ישראל היו חכמים.