שד"ל על שמות ב:ג

1הצפינו: דגש הצ'די לתפארת הקריאה, ועשו זה כדי שיהיה השוא נע, ואורך המלה ירבה, וזה כדי שיוכלו לנגן יפה הסגול שעליו, שאין לפניו מלה בטעם משרת שתסייע בנגונו; וכיוצא בזה מִקְּדָש ה' כוננו ידיך; והוא הפעיל, והנה הצופן מחביא את חברו, אבל אפשר שחברו יצא ממצפונו, ולא יחפץ להיות נצפן; לא כן המצפין, כי הוא מכריח את חברו להיות נצפן; והנה יוכבד גם אחר ג' חדשים הראשונים יכולה היתה לצפון את בנה, אך לא היתה יכולה להכריחו שיהיה נצפן, כי יתן את קולו בבכי ושמעו מצרים, וכן מי יתן בשאול תצפינני (איוב י"ד י"ג), הכוונה, מי יתן ותמיתני, ובכן תכריחני להיות נסתר מנגד עיניך, ולא אתהלך לפניך בארצות החיים, ולא תוכל מדת הדין לפגוע בי.

2גמא: הוא papyrus הגדל אצל היאור, ונקרא כן מלשון הגמיאיני נא, להיות גדל אצל המים, וכאילו הוא צריך לשתייה, וכן לוקאנוס קוראו bibula papyrus, והיו עושים ממנו בגדים, מנעלים, סלים וגם ספינות, וזה ל' לוקאנוס: (Pharsal 4. 136.) conseritur bibula Memphitis cymba papyro (ראז' וגיז'). ותלמידי יצחק יהודה קלינעבערג אומר כי תחלה קראו הצמח ההוא בשם גומא, ואח"כ אירע ששתו מים בקנה של גומא, כגון שהוצרך אדם לשתות מים מן הנחל ולא היה לו כלי, ולקח גמא הַגָדֵל אצל הנחל ועשה ממנו קנה ושתה מעט מעט ממימי הנחל, ואותה שתייה הנעשית מעט מעט קראו לה גמיאה או גמיעה על שם הגמֶא.

3ותחמרה: פעַל מן חֵמָר והה"א ראויה למפיק.

4בסוף: כמו קנה וסוף קָמֵלוּ (ישעיה י"ט ו'), והוא מין נֶטַע הגדל אצל היאור, ונקרא בל' מצרי Sari, וזה לשון פליניוס (Hist. nat. 13. 13.Hist. nat. 13. 13.); Fruticosi est generis Sari, circa Nilum nascens, duorum ferme cubitorum altitudine, pollicari crassitudine.. וכוות האם בתתה את בנה בתיבה על שפת היאור היא (כדברי רע"ס) אולי יראהו איזה מצרי ויביאהו אל ביתו כשאר אסופי; ואני מוסיף כי האם אמרה בלבה, מוטב שיחיה בבית איש מצרי משימות ומכל מקום לא נתיאשה ממנו, אבל שלחה את בתה לדעת מה יעשה לו, ומסרה לה מחשבותיה, באופן שהילדה אמרה לבת פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העבריות, ועל ידי כן יכלה להודיעו שהוא יהודי וללמדו לשון אבותיו ואמונתם.