שד"ל על שמות כב:יב

1יביאהו עד: יביא קצת מאברי הטרפה להיות לו לעד ולראיה שנטרפה, כמ"ש כאשר יציל הרועה מפי הארי שתי כרעים או בדל אזן (עמוס ג' י"ב) (רשב"ם וראב"ע), וכענין שאמר יעקב טרפה לא הבאתי אליך, וכן הוא בתרגום ירושלמי בא' מנסחאותיו ייתי ליה מן אברוהי סמיד, ובנוסחא האחרת (המיוחסת ליב"ע) פירוש מורכב משתי קריאות עֵד ועַד מייתי ליה סהדין (ל' עַד) או ימטיניה עד גופא (לשון עֵד), ונ"ל שצ"ל גובא, יביא הבעלים אצל גב הבהמה הטורפת, ואין צורך לומר שמלת הטרפה חוזרת לפניה ולאחריה, יביאהו עד הטרפה, והטרפה לא ישלם, כמו שפירש המפרש התרגום ההוא; ומכאן ראיה שעדיין לא נתקן הנקוד כשנעשה התרגום ההוא, וכן היא ג"כ דעת צונץ עמוד 76. הערה C).

2יביאהו: יביא אליו, או (כדעת יח"ף יביא הנטרף להיות לו עד, ע"ד טרפה לא הבאתי אליך, ואם נשאר שום חלק מהטרפה, אלא החיה הביאה אותה שְלֵמָה לחור שלה, הרי דינו כדין נשבה וישבע. (אח"ם).