שד"ל על שמות כג:יט
שד"ל על שמות · Shadal on Exodus 23:19
Open in the reader →1ראשית בכורי: ראשית ענינו המבחר והיותר משובח, כמו ראשית גוים עמלק (במדבר כ"ד כ"א), צאן ובקר ראשית החרם (ש"א ט"ו כ"א).
2ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו: מאמדן הדעת נ"ל שהיה מנהג קצת העמים או קצת אנשים גם מבני ישראל להקריב בכורות צאנם מבושלים בחלב אמם, כי כמו שנותנים לכהן ראשית הגז כן יתכן שיהיה טוב וראוי להקריב ראשית החלב, והנה היו שוחטים הבכור והיו מבשלים אותו בחלב אמו והיו מאכילים אותו לכהנים (או היו נותנים לו הבכור והחלב והוא היה מבשלם יחד ואוכלם ואם תרצה אומר שהיו מבשלים ושורפים הכל על המזבח), ועל ידי כן היו נותנים לגבוה ראשית הנולדים וראשית החלב יחד, לפיכך אחר שהזכיר ראשית בכורי האדמה הזכיר ג"כ בשול הגדי בחלב אמו, ויובן ג"כ למה הזכיר הבשול ולא האכילה, כי בשול הוא העיקר ולא האכילה, ואם אין בשול אין אכילה. ואמנם הטעם למה נאסר המנהג הזה אעפ"י שהכוונה בו לשם שמים, הוא (כדעת רשב"ם וראב"ע ויוחן דוד מיכעאליס) מפני שיש בה אכזריות לב לבשל הבן בחלב האם, והוא על דרך אותו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד, ואעפ"י שאחר ששחיטת הגדי מותרת מה איכפת לו ולאמו באיזה משקה יבושל? מכל מקום המעשה הזה מקנה תכונה רעה בנפש האדם העושה והרואה. הגע בעצמך שיהיה אדם עושה עצמות אביו תרוודות, וגלגלתו קערה ויאכל בהם, הנה אין מזיק לאביו המת, ואעפ"כ מדת אכזריות היא, והמעשה הזה מפסיד מדת החמלה והחנינה בו וברואיו. וקצת מן הקראים פירשו לא תניח לגדי הבכור שיתבשל ויגדל בחלב אמו, אלא ביום השמיני תתנו לי. אמנם (כאשר העיר ראב"ע) אם מצאנו שרש בשל בבשול התבואות שחום השמש מבשיל אותן כאילו הוא אש, לא מצאנוהו בגידול בעלי חיים שאין גידולם ע"י אש או חום חיצוני.