שד"ל על שמות כה:יח

1כרובים: כמו הפוך רכוב, כסברת Gussetius והחכם יש"ר בבכורי העתים תק"צ עמוד ז', רק לא להיותם מורכבים מצורות שונות (כדעת ריש"ר), כי לשון הרכבה להוראה כזו הוא לשון שבדו להם האחרונים; אך נקראו כן מפני שהם רכב אלהים, כטעם וירכב על כרוב, ולתבנית המרכבה הכרובים זהב (דברי הימים א' כ"ח י"ח).

2מקשה: מענין קשה, שלא יהיו חלולים, לא מן נקש, כי אין הקו"ף דגושה; מלבד כי הוצאת הכרובים והמנורה גביעיה כפתוריה ופרחיה מעשת אחד אי אפשר לעשותה בהכאת קורנס, אבל עיקר המלאכה צריך שיהיה בחרט ובכלים חותכים, וכן כתב גם רש"י וחותך בכלי האומנות. וגיז' טען נגד מי שפירש כפירושי, כי מצאנו במלכים (א' ו' כ "ג וכ"ח) שהיו הכרובים מעץ שמן ומצופים זהב; ואני אומר שאין להביא ראיה ממה שעשה שלמה למה שעשה משה, כי של שלמה היו גדולים הרבה, לפיכך לא עשה אותם מקשה זהב. הלא תראה שהיתה קומתם עשר אמות, ואותם של משה אי אפשר שהיו גבוהים כל כך, כי המשכן כלו לא היה גבוה יותר מעשר אמות, שנאמר עשר אמות אורך הקרש, והכרובים היו מונחים על הכפורת והכפורת על הארון, והארון היה אמה וחצי קומתו. והיה אפשר לטעון ממה שמצאנו מקשה בחצוצרות כסף (במדבר י' ב'), ואין ספק שהיו חלולות, ואני אומר כי מכל מקום היה אפשר לעשותן עץ (או נחושת) מצופה בכסף, ולכך אמר מקשה תעשה אותם (סיון תרי"ט), ועיין מלת מקשה במסכת מדות ריש פרק ג' ברמב"ם וברע"ב.