שד"ל על שמות לב:כט

1מלאו: פעל עבר, מבנין פיעל, והוא פעל סתמי (impersonale) כמו יקראו לך (ישעיה מ"ז א'), יקראו הקוראים, אף כאן מלאו הממלאים, אלא שזה נאמר ד"מ כאילו היה שם מי שמלא ידם, והוא כאילו אמר: ידכם מֻלאה לה', קבלתֶם מלוי היד בזביחת איש בנו ואחיו.

2איש בבנו: הוא בן בתו שאינו לוי, וגם חתנו שהוא כבן לחותנו.

3מלאו: יפה הבין רשב"ם שהוא פעל עבר מבנין פִעל, כמו כי מלאו אחרי ה', ויפה פירש חִנְּכוּ; אבל לדעת רש"י ראב"ע ורמבמ"ן הוא צווי מן הקל, ולא יתכן, כי לשון מלוי יד אינו אלא בפיעל, וגם לא יתכן שיהיה אדם ממלא ידו ולוקח גדולה לעצמו, אבל צריך שאחרים יתנו לו הגדולה, וכן בעגלי ירבעם כתוב דרך גנאי החפץ ימלא את ידו (מ"א י"ב ל"ג).