שד"ל על שמות ד:י
שד"ל על שמות · Shadal on Exodus 4:10
Open in the reader →1לא איש דברים אנכי וגו': כבר התקומם רשב"ם נגד הסברה שמשה היה עלג ואמר: "ואין דבר זה בדברי התנאים והאמוראים, ואין לחוש לספרים החיצונים" והוא אומר שלא היה משה בקי בלשון מצרים; וגם זה באמת לא יתכן, אחר שנתגדל במצרים ובבית המלך, והראב"ע קיים שהיה עלג, ופירש והוריתיך אשר תדבר שישים בפיו מלות שאין בהם האותיות הכבדות עליו, אם כן יַראה נא לנו הראב"ע מה הן האותיות שאינן נמצאות בפרשיות שאמר משה באזני כל העם, מלבד שזה גדוף כלפי מעלה שיבחר ה' לעשות שליח לתת תורה לעמו אדם שיצטרך לבחור המלות שיוכל לבטא אותן. והאמת כי לא היה משה איש דברים, בעל כח הדבור מרחיב פה ומאריך לשון בפני מי שיהיה, ולא יחת מפני כל, מסכים למה שכתוב עליו והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה, וזה דומה בצד מה למאמר ירמיה הנה לא ידעתי דַבֵר, אלא שירמיה היה יכול להוסיף כי נער אנכי, ומשה היה זקן, ויותר היה ענין קשה עליו, אחר כמה שנים שהיה רועה את הצאן, ללכת לפני מלך גדול ולריב עמו, והנה ה' השיבו מי שם פה לאדם או מי ישום אלם וגו' כלומר הלא בידי להסיר ממך כבדות לשונך, ועתה לך ואנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר, אשים הדברים בפיך עד שתהיה איש דברים בשיעור הראוי, ולא יחסר לך כח הדבור; אבל השנוי הזה לא היה במשה ברגע ההוא פתאום, אלא מעט מעט כי לא יהיה שנוי גשמי אלא רוחני בכחות הנפש וגבורת הלב, ע"כ לא הרגיש אז משה באותה שעה שום שנוי בעצמו, וע"כ חזר ואמר שלח נא ביד תשלח. והנה לנו עוד ראיה על מעוט אומץ לבו באותה שעה ממה שאמר לו ה' (פסוק י"ט) לך שוב מצרים כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך. ואם היה משה עלג לא ימלט שה' רפאו או לא רפאו, ואם רפאו היה משה מרגיש בעצמו השנוי הזה מיד ולא היה מסרב עוד, ואם לא רפאו יהיה מאמר מי שם פה לאדם מאמר שחוק והתול ח"ו; ויש מפרשים ידעתי שאתה עלג, כי אני בכוונה עשיתיך עלג ואעפ"כ אני מצוך ללכת; ומי לא יראה שאין זו תשובה הגונה לפייסו שילך כי הלא יאמר משה בלבו, אם רצונו שאלך בשליחותו, ירפה תחילה את מומי. גם מה שאמור למטה הלא אהרן אחיך הלוי נראה ברור שטעמו ידעתי כי לא יסרב כמוך אבל יקבל עליו לדבר; ואם היתה הכוונה הלא אהרן איננו עלג כמוך והוא ידבר, היל"ל הוא ידבר בלא מלת ידעתי.