שד"ל על בראשית לא:לט

1אחטנה: כמו אַחַטְאֶנָה לשון חטוי וכפרת פשע, אני הייתי נושא העון, אם נטרפה.

2לא הבאתי אליך: כטעם יביאהו עד (שמות כ"ב י"ב), וכמו ששומרי הצאן עושים, שמביאים לבעל העדר שתי כרעים או בדל אזן לראיה שנטרפה, ואז פטורים מלשלם ואני לא הייתי יכול לעשות כן, כי על כל פנים מידי תבקשנה בין שנגנבה ביום, בין שנגנבה בלילה.

3גנובתי: כמו גנובַת, והיו"ד יתרה, כמו מלאתי משפט (ישעיה א' כ"ד), רבתי עם (איכה א' א'). ואנקלוס לא תרגם אנכי אחטנה כמשמעו, רק פירש: מה שהיה חסר מן המנין מידי תבקשהו, ובמקום גנובתי יום וגו' אמר שמרתי ביום ושמרתי בלילה, ונ"ל כי שמע את ההמון מקשים בי"ד שנים הרשונות מהיכן היה לו לשלם, והלא לא היה לו כלום, ואעפ"י שפשר להשיב שהיה ממעט במאכלו ובמלבושו, מ"מ אנקלוס השמיט עצמו מן הקושיא ופירש שמתוך שהיה לבן מבקש הטרפה מיעקב והיה גוער בו בחמה, ויעקב לא היה לו לשלם היה מוכרח לשמור ביום ובלילה, וענין זה אמנם הוא נכלל בדברי הפסוק הבא אחריו. גם נ"ל כי להיות מלת גנובתי כתובה בלא וי"ו, יתכן שהיה אנקלוס קורא (ואולי כך היא הקריאה הנכונה) גָנַבְתִּי יום וְגָנַבְתִּי לילה, והכוונה אני הייתי משלם הטרפה ומידי תבקשנה, והיה הענין כאילו אני הוא הגונב בין אם נאבדה ביום בין אם נאבדה בלילה. ואנקלוס לא רצה להשמיע אל העם המליצה הזאת שלא היו מבינים אותה, ותרגם לפי הענין שמרתי ביום ושמרתי בלילה, כי מאחר שהיה מעלה עליו לבן כאילו הוא גנב, הוצרך יעקב לשמור יפה בין ביום בין בלילה, ואיננו רחוק שקריאת גְנֻבְתִי אינה אלא תקנת סופרים, שהחכמים הראשונים התקינו שתהיה הקריאה כך, כדי להרחיק המליצה התמוהה גָנַבתי יום וגנבתי לילה. ומה שכתוב ברש"י נפרדת צ"ל נפקדת.