שד"ל על בראשית לו:מג

1הוא עשו אבי אדום: זה ספור מה ששייך לעשו אבי אדום ותולדותיו, וכיוצא בזה הוא אהרן ומשה (שמות ו' כ"ה) ועיין למטה ל"ז ב'. אלה אלופי: המתרגמים והמפרשים כלם פירשו שרים ומושלים, וכן תרגמתי ופירשתי גם אני עד היום הזה, ועתה בתשרי תרי"ט, בהיותי עוסק בהגהת תרגומי לשלוח אותו אל המדפיס המוציאו לאור בעיר מולדתי, ראיתי כי יותר נכון ויותר קרוב אל הדעת הוא שלא תהיה הכוונה במלת אלוף על השר והמושל אלא על המשפחה והשבט. כי הנה אחר שהזכיר בישראל (למעלה ל"ה כ"ב) ויהיו בני יעקב שנים עשר בני לאה וגו' בני רחל וגו' ובני בלהה וגו' ובני זלפה וגו', ואלה השנים עשר היו אח"כ למשפחות גדולות שנקראו בשם מטות ושבטים, יזכיר גם באדום שמות נשי עשו ושמות בני כל אחת ואחת. אבל מפני שקצת מבני עשו נפרדו לכמה משפחות ושבטים, יזכיר ג"כ (פסוק ט"ו עד י"ח) שמות אלופי בני עשו, כלו' שמות המשפחות שהיו באדום כמו השבטים בישראל: אלא שבאדום נקראו בשם אלוף, והמלה נגזרת מן אֶלֶף (כדעת בושארט וגיז', אלא שלדעתם האלוף הוא שר שאלף ונשיא המשפחה), ובלשון הקדש מצאנו (שופטים ו' ט"ו) הנה אלפי הדל במנשה, והכוונה משפחתי ובית אבי. והנה מליצת אלופי בני עשו ענינה כמליצת מטות בני ישראל (במדבר ל"ו ט'), וכמו שמטה יוסף נחלק למטה אפרים ומטה מנשה, ככה זרע אליפז נחלק לשבעה אלופים, ומשפחת רעואל נפרדה לארבעה אלופים, ורק שלשת בני אהליבמה נשארו שמותם על צאצאיהם אלוף יעוש, אלוף יעלם, אלוף קרח, כמו שנשארו שמות בני יעקב על מטותם, וחתם ואמר (פסוק י"ט) אלה בני עשו ואלה אלופיהם הוא אדום, כלו' אלה הם תולדות עשו, ואלה הם שמות השבטים והאלופים שעמדו מהם, קצתם נקראו על שם בני עשו עצמם, כי צאצאי כל אחד מהם נשארו דבקים ואגודים יחדיו, וקצתם נקראו על שם בני בניו, כי נפלגו למשפחות שונות, וקבוץ כל המשפחות האלה הוא הנקרא אדום, כלו' אומת אדום כוללת כל השבטים האלה. ואח"כ הזכיר שמות בני שעיר החורי ובני בניו, והודיע כי הבנים לבדם נקראו אלופים, ולא בני הבנים, גם נ"ל כי כמו שבלה"ק קראו אֶלֶף לחֵלק מן השבט, כן גם בלשון בני שעיר היה האלוף נחלק לאלפים, וזה טעם (פסוק ל') אלה אלופי החורי לאלֻפיהם, חסר וי"ו, והכוונה לומר לְאַלְפֵיהֶם, והנה משפחות אדום ואלופיו (בזמן מן הזמנים) הסכימו כלם או רובם להעמיד עליהם מלך, ומשה הזכיר שמות המלכים ההם עד אותו שהיה בימיו, ואח"כ חוזר ומזכיר (פסוק מ') שמות אלופי עשו, ואינם הנזכרים למעלה, שהיו כלולים במלכות אדום, אבל הם שמות משפחות חדשות (חוץ מקנז ותימן), שנפרדו מממלכת אדום, ונקראו אלופי אדום. ובימי משה היו אלופי אדום (שמות ט"ו ט"ו) והם אלה, והיה ג"כ מלך אדום, ובעל ד"ה טעה וחשב כי האלופים האלה קמו אחרי המלכים (וימת הדד, ויהיו אלופי אדום). וכאן ראוי להתבונן במליצת למקומותם בשמותם, שהיא מליצה קשה מאד (ואלה שמות בשמותם) ולא ראיתי מי שהתעורר על זה אלא בעל בוצר עוללות הי"ו, והוא פירש שהיו מושלים בשם עצמם ולא בשם מלך אדום. אך נ"ל שאיננו מדרך לשון הקדש לומר על ההוראה הזאת מושלים במשותם, מלבד כי כאן לא נזכר לשון ממשלה, ופירושו מיוסד על דעת האומרים כי אלוף ענינו משל, ואין כן דעתי. ולדעתי למקומותם בשמותם הכוונה בו שהמקומות נקראו על שם האלופים, כמו שמצאנו (פסוק ל"ד) מארץ התימני, על שם אלוף תימן, וכיוצא בזה בישראל אומרים ארץ יהודה, ארץ אפרים, הארצות על שם השבטים. ומלת למשפחותם ענינה (כמו בשאר מקומות) שהאלופים נחלקו למשפחות שונות, וכמה משפחות קטנות היו נכללות במשפחה גדולה הנקראת אלוף, והנה מלת אלוף בלשון שעיר החורי (ומן החורי קבלו אותה בני עשו) היא נגזרת מן אֶלֶף, וענינה משפחה ושבט, אבל בלה"ק היה שם התאר נגזר מן הפעַל אָלַף וענינו מכיר, מְיֻדָע ואוהב ואמרו אלופי ומיֻדעי (תהלים נ"ה י"ד) כמו שאמרו ולנעמי מודע לאישה (רות ב' א'), איש מאת מַכָּרו (מלכים ב' י"ב, ו' וח'). וכן אל תאמינו ברֵעַ אל תבטחו באלוף (מיכה ז' ה') ענינו אוהב ומכיר, וכן העוזבת אלוף נעוריה (משלי ב' י"ו), וכן ונרגן מפריד אלוף (שם י"ו כ"ח), וכן ושונה בדבר מפריד אלוף (שם י"ז ט'), ואח"כ אמרו כבש אלוף (ירמיה י"א י"ט), והוא (כדעת בושארט) תאר לכבש בייתי היודע וקונהו ואוהב אותו ומלומד ללחוך בגדו, וכן הוא בלשון ערבי. אבל אלופי יהודה שבזכריה י"ב היו, ו' אין לברר פירושם, כי המקראות ההם סתומים מלבד שהם כתובים בלא וי"ו. וכן והיה כאלוף ביהודה (שם ט' ז') הוא סתום וחותם, וגם הוא חסר וי"ו. לא נשאר רק פסוק א' בירמיה, ואת לִמַדְתְּ אותם עליך אלופים לראש, שנראה כמסייע למה שחשבו עד היום במלת אלוף, וגם אני לא היה עולה בדעתי לפרש מה שפירשתי כאן בענין אלופי אדום, לולא שכבר זה כ"ו שנים בפירושי לירמיה נטיתי בפירוש הכתוב ההוא מפרוש המפרשים. עיין מה שכתבתי בירמיה י"ג כ' וכ"א, אחרי כָתְבִי כל זה מצאתי כי רש"י ז"ל כתב כאן: אלה אלופי בני עשו ראשי משפחות. נראה שהיתה דעתו כדעתי, אלא שלא הוסיף לבאר כי המשפחות אח"כ על שם אבותם, כמו שמטות ישראל נקראו על שם ראובן ושמעון ושאר בני יעקב. אבל הרא"ם לא רצה להבין דברי רש"י כמשמעם, כי ראה שהם מתנגדים לדברי רז"ל שאמרו כל אלוף מלכותא בלא תגא, ופירש ראשי משפחות, שרים ונשיאים כל אחת על משפחה אחת, ונ"ל שאם היתה כוונת רש"י לפרש כן, היה מביא סיוע מן התרגום ומן התלמוד, אבל אם היתה כוונתו כפרושי, ונגד התרגום והתלמוד, בחכמה קיצר לשונו, וגלה דעתו ברמז קל ולמטה פסוק מ' פירש וכתב: והראשונים הנזכרים למעלה הם שמות תולדותם. אח"ך מצאתי כי גם ק' ב' מיכעליס אמר כי האלופים הם המשפחות. ובענין מליצת ואלה שמות... בשמותם, מצאתי כי עוד במקום אחד היא כתובה בתורה (ולא בשום מקום אחר בתנ"ך), והוא בבני ישמעאל (כ"ה י"ג) ואלה שמות בני ישמעאל בשמותם לתולדותם, וכאן פירשו רש"י ואחרים שהשמות מסודרים כסדר שנולדו הבנים, ויהיה דקדוק המלות כאלו כתוב ואלה שמות בני ישמעאל בהזכרת שמותם על סדר תולדותם. אלא שלפי זה יותר היה ראוי שיאמר כתולדותם בכ"ף, כמו (שמות כ"ח י') ששה משמותם על האבן האחת.. כתולדותם. והנכון שהכוונה לומר שהשמות האלה הם השמות שנשארו לתולדותם, שהמשפחות שיצאו מהם נקראו על שם אבותם משפחת נביות, משפחת קדר, משפחת דומה וזולתן (ט' מרחשון תרי"ט).