שד"ל על בראשית לט:ו

1ויעזוב: תחלה נתן כל אשר לו בידו, כלו' היה מוסר לו בחשבון, ואח"כ כשראה שהיתה ברכת ה' בביתו, עזב בידו כל אשר לו בלא חשבון (יח"ף זצ"ל).

2ולא ידע אתו מאומה כי אם הלחם וגו': לא היה מעיין ומביט כלל בכל צרכי ביתו עד שעה שרואה את מאכלו על שלחן ואוכלו (רשב"ם) כלו' לא היה יודע כלום מעניני הבית רק כשהיה אוכל היה יודע מה היה אוכל, וראב"ע פירש כי לא היה מניח מאכלו ביד יוסף להיותו עברי, ולא היה אפי' נוגע בו, ואני אומר כי אע"פ שהיו המצרים נזהרים מלאכול עם העברים, לא היו נזהרים ממגע עבד עברי, כי משעה שהיה אדם משועבד בבית אחרים כעבד, היה מוכרח לקבל עליו דת בעל הבית ומנהגיו, כמו שידענו שהעבד הכנעני אשר בבית ישראל היה נימול ושומר שבת וחייב בכל המצות שאינן תלויות בזמן.

3ויהי יוסף יפה תאר וגו': הקדמה למה שהוא בא לספר.