שד"ל על בראשית מט:א

1ויקרא יעקב אל בניו: נראה שלא עמדו אצלו בעודו מדבר עם יוסף ובניו מפני כבודו. האספו: הכנסו, נאסף כמו נכנס ואסף כמו כנס. יקרא: כמו יקרה, כמו פן יקראנו אסון. באחרית הימים: בימים הבאים, בימים האחרונים, ויש אחרון שאחריו אחרון, כמו ואת לאה וילדיה אחרונים, וכל מה שאיננו ראשון נקרא אחרון, וכן מלת אחרית ענינה avvenire, כמו כי אם יש אחרית (משלי כ"ג י"ח) כי אחרית לאיש שלום (תהלים ל"ז ל"ז) ועיין ירמיה כ"ט י"א, ובמדבר כ"ד י"ד, ואין הכוונה כאן על ימות המשיח אלאל על כבוש ארץ ישראל וחלוקה, וכבר היו אנשים בין האחרונים מכחישי הנבואה שאמרו שלא אמר יעקב הפרשה הזאת, רק אחר כמה דורות נכתבה כגון Jo. Godofr. Hasse, Jo. Henr. Heinrichs. Jo. Severin. Vater והאחרון הכביד Jo. Cristoph. Friedrich (1811) שאמר כי נתן הנביא כתבה; וכבר הכו על קדקדם, Jo. Jac. Staehelin, Jo. Ernest. Cristoph. Schmid. Hensler (Basilea 1827) ואחריהם ראז'. אך כל משכיל יראה ויבין כי א"א להעלות על הדעת שאדם בימי דוד או אפילו בימי משה יתעורר להטיח דברים נגד שבט ראובן ושמעון, ובפרט נגד שבט לוי שכבר היה מקודש, ויאמר בסודם אל תבוא נפשי וגו', ארור אפם כי עז וגו' על מעשה ישן נושן שכבר נשכח, ויקובלו דבריו אשר בדה מלבו, ולא יתרעמו השבטים ההם וימחקו דבריו, אחר שלא היו הדברים ההם בקבלה אצלם מימות יעקב; ובפרט הכהנים בני לוי שהיו תופשי התורה, איך קיימו הדברים האלה בספר התורה, אם לא שכן קבלו מאבותיהם כי כן אמר להם יעקב אביהם בעת מותו?