שד"ל על בראשית מט:כ

1אשר שמנה לחמו: ויהיה אשר Nominativus absolutus כמו הצור תמים פעלו, וכן גד גדוד יגודנו, ושמשון יינטילומו ע"ה אומר כי יש לחזק קריאת אשר בלא מ"ם ממה שאנו רואים בברכות האלה שמות השבטים כלם בתחלת המאמר ובלא שום אות משמשת; רק ביוסף לבדו הקדים לשמו מלות בן פורת, וכבר יכול היה לומר בִלְתָן יוסף בן פורת עלי עין, כמו שאמר נפתלי אילה שלוחה, בנימין זאב יטרף; אפס כי מאהבתו את יוסף רצה לכפול עליו התאר בן פורת. ורמבמ"ן פירש בדוחק גדול כל היוצא מאשר הנה לחמו שמנה, והחזקוני פירש גד שמנה לחמו יותר מאשר, ואשר יתן מעדני מלך, וזה נכון ליישוב הפסוק.שמנה לחמו: אין לחם לשון נקבה (כדעת ראב"ע וראז') אלא הוא כמו ומאכלו בריאה (חבקוק א' י"ו) דבר בריא, דבר שמן, כמו קטנה או גדולה.

2מעדני מלך: מעדנים הראוים למלכים, ואין להביא מכאן ראיה על איחור זמן הברכות האלה (כדעת Heinrichs) כאילו היה אז מלך בישראל; שהרי די שהיה בימי יעקב מלך באומות, כגון במצרים, לשיאמר מעדני מלך, מעדנים יקרים הראוים לשלחן מלכים, ורשב"ם פירש שיתן מס למלך ישראל שמן זית יקר וטוב שסכין בו לעדן את הבשר, כמו שאמרו במנחות דף פ"ו, וכן משה אמר על אשר וטובל בשמן רגלו.