שד"ל על בראשית מט:כו

1מאל אביך: הִצְלַחְתָ וְגָדַלְתָ בעזרת אלהי אביך שיעזרך לעתיד.

2ואת שדי: ומאת.

3ברכות שמים מעל: הטל והמטר.

4ברכות תהום וגו': מעיינות ותהומות יוצאים בבקעה ובהר.

5ברכות שדים ורחם: ברכות השמים והארץ, כי השמים הנותנים המטר מגדלים הצמחים, כמו השדים שמגדלים ומיניקים התינוק, והארץ יולדת הצמחים כמו הרחם, כטעם והולידה והצמיחה (רד"ק בשם אחרים) ושאר המפרשים פירשו ולא יהיה זרעו רחם משכיל ושדים צומקים (הושע ט' י"ד) וזה אין לו ענין עם האמור במקרא הזה. ואנקלוס תרגם ברכות אביך ואמך, אמנם השדים והרחם כלם באשה לא באיש, ורש"י תירץ בדוחק.

6מט.כו. ברכות אביך וגו': רוב המפרשים פירשו הורי יולדי מלשון האנכי הריתי (במדבר י"א י"ב) כתרגום אנקלוס; אעפ"י שזה באמת רחוק מאד כי אין הזכר הורה, ומאמר האנכי הריתי אינו אלא בתמיהה. רש"י פירש הברכות שברכני הקב"ה גברו והלכו על הברכות שברך את הורי, ורד"ק ומהרש"ד וקלער' וראז' פירשו הברכות אשר אני מברך אותך יגברו על ברכות הורי שברכו אותי; אמנם רשב"ם ואחריו הערדער פירש הורי ל' הרים, והוא כפל ל' של גבעות עולם, והביא ראיה מברכות משה שאמר מראש הררי קדם וממגד גבעות עולם; ויש סמך לזה מתרגום ירושלמי ברכתא דאבוך יתוספן עלך על ברכתא דבריכו יתך אבהתך אברהם ויצחק דמתילין לטוריא, וכן בתרגום האלכסנדרי מתורגם לשון הר, אלא שהמתרגם ההוא הדביר מלת הורי למלת עד, הורי עד, הרי עד, כמו גבעות עולם; והלכו אחריו י"ד מיכאעלים, Vater, Ilgen וגיז', אלא שמיכאעליס מגיה הָרֵי; והאחרונים אומרים שמלת הור היא מלה קדמונית, נשאר ממנה רמז בהור ההר, וכן בל' יונית שקוראים להר horos; ומביאים ראיה לקשור שתי המלות הורי עד מגבעות עולם שאחריהן ומברכות משה, ומדברי חבקוק (ג' ו') ויתפוצצו הררי עד שחו גבעות עולם; ומלת תאות, מנחם בן סרוק ורש"י וראב"ע ורשב"ם ורד"ק ורמבמ"ן ורשאז' פירשו לשון גבול וקצה, מלשון והתאויתם לכם (במדבר ל"ד י') כלומר עד סוף גבעות עולם, וזה לדעת קצת (רד"ק וראז') בבחינת הזמן, תהיינה לך הברכות האלה עד סוף העולם, עד שלא ימושו ההרים אשר הם עמודים לעולם: ולדעת אחרים הוא בחינת המקום, רש"י פירש ברכה בלא מצרים, וראב"ע שתהיינה הברכות גבוהות, אמנם א5נקלוס פירש תאות כמשמעו, דחמידו להן רברביא דמן עלמא, וכן קלער' פירש מה שאדם מתאוה על הגבעות, כלו' המרעה הטוב וכיוצא בזה; וגיז' וחבריו גם הם פירשו הדר הגבעות וחמודותן. ואני אומר שאין להוציא מלת תאות מענינה הידוע בכל המקרא, ומעולם לא מצאנו תאוה לענין סוף וגבול, וגם מברכות משה אתה למד, שאמר ומראש הררי קדם וממגד גבעות עולם, ותאוה כמו מגד, דבר נחמד, וכן חמודות, ומחמדים, וכן וכי תאוה הוא לעינים, ומזה נָאוֶה ונָאֶה ונוי; וכאן תאות הוא כנגד ברכות, ברכות הורי עד, תאות גבעות עולם, ומפני שמלת עד איננה מתיישבת לפי זה אצל תאות גבעות עולם, ומאחר שאם נחבר אותה אל ברכות הורי יהיו שני חלקי המליצה הולכים צמדים כנהוג, ובעבור הראיות המובאות גם כן מדברי משה ומדברי חבקוק, מוכרח אני להסכים עם גיז' וחבריו הקוראים בשיטת המתרגם האלכסנדרי ברכות הורֵי עד; אמנם אינני מסכים עמהם במה שהם מחברים מלת על לברכות הורי, ברכות אביך גדולות וגבוהות ועצוות מברכות הררי עד, ראשונה שלא היה לו לסתום, אלא לפרש מה הן, הברכות האלה אשר למעלה מברכות הררי עד, ועוד היל"ל על תאות גבעות עולם, ושלישית כי משה אמר שיהיה לו ממגד גבעות עולם, ולא אמר שברכתו תהיה למעלה ממד גבעות עולם, גם ראז' כתב כי המליצה הזאת ברכות אביך גברו על ברכות הררי עד, היא מליצה זרה ובלתי נאותה, לפיכך אומר אני כי ברכות אביך גברו על, הוא מאמר בפני עצמו, ומלת על נפרדת, כמו ונאם הגבר הוקם על (ש"ב כ"ג א'), כלומר למעלה, ושיעור הכתוב כך הוא:

7ברכות אביך גָבְרוּ עָל ברכות הורֵי עד תאות גבעות עולם תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו:

8כלומר ברכות שאביך מברך אותך גברו וגבהו למעלה למעלה; גבר קרוב בענין לשרש גבה, כמו ויגברו המים (ברא' ז' י"ח) והמים גברו מאד מאד על הארץ (שם שם י"ט), חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים (שם שם כ') כי כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יראיו (תהלים ק"ג י"א) כי גם ברכות הררי עד, וברכות גבעות עולם בחמודותיהם תהיינה לראש יוסף, תבאנה על ראשו, כטעם יחולו על ראש יואב (ש"ב ג' כ"ט), על ראש רשעים יחול (ירמיה כ"ג י"ט, ול' כ"ג) ומלות עד ועולם מורות על גובה בלתי מוגבל, ע"ד שוכן עד מרום וקדוש (ישעיה נ"ז ט"ו), עיין שם פירושי.

9נזיר אחיו: פרישא דאחוהי, כלו' בחיר אחיו, הנבדל מהם במעלה וחשיבות (רש"י ושכן ראז'); ורשב"ם וראב"ע ורמבמ"ן וקלער' מפרשים מלשון נזר, המוכתר ונכבד עליהם, וכן מִגְּזָרַיֹךְ כארבה (נחום ג' י"ז); והראשון נ"ל עיקר, כי כן רוב שמוש מלת נזיר הוא מענין הפרשה והבדלה, ולא מענין נזר ונשיאות; ועוד הנה גם משה השתמש בברכתו במליצה זאת, ואז לא היה יוסף חי, ולא היה לשבטו שלטון על שאר שבטים, ואולי נזר שענינו עטרה הוא ג"כ מענין הפרשה והבדל חשיבות, אעפ"י שהיה אפשר לומר כי נזר נגזר מן זֵר, דבר המקיף סביב סביב, ודע כי כל שמוש שרש נזר הוא לענין פרישות של קדושה ומעלה וכבוד, גם וינזרו לבשת (הושע ט' י') ענינו הפרישו והקדישו עצמם לעבודת אלילים; אמנם נזורו אחור (ישעיה א' ד') הוא משרש זור, שהוא תרגום של סור; ויחזקאל (י"ד ז') אמר שלא כמשפט וינזר מאחרי, והיה ראוי לומר ויזור כמו שאמר בפסוק הקודם נזורו מעלי, ועיין מה שכתבתי על נזורו אחור (ישעיה א' ד').