שד"ל על בראשית מט:ו

1אל תבא: לנסתרת.

2אל תחד: לנכח, ככמו האזינו השמים ותשמע הטרץ.

3תחד: משרש יחד, מענין יחד.

4כבודי: כנוי שיריי לגוף ולעצם האדםף כמו וכבודי לעפר ישכן (תהלים ז' ו'), לכן שמח לבי ויגל כבודי (ש י"ו ט'), למען יזמרך כבוד (שם ל' י"ג).

5הרגו איש: הורגים אדם, כך היא תכונתם, והוא דרך כלל, והרמז על הריגת שכם.

6וברצונם: אפי' שלא בשעת כעס.

7עקרו שור: הם מעקרים הבהמות להשחיתן, Succiderunt polites, aut suffragines taurorum, quo malificio operi rustic prorsus inutiles fiebant (ראז') וכן היו עושים בסוסים, כדי שלא יועילו לאויבים במלחמה, עיין יהושע י"א ו' וט'; ש"ב ח' ד'; וד"ה א' י"ח ד'. והנה עקרו עבר במקום בינוני והכוונה על תכונת נפשם, אף אם מעולם לא עשו כן בפועל (נתה"ש).