שד"ל על בראשית נ:יז

1ועתה שא נא: אינם דברים המיוחסים ליעקב, אך השליחים המצרים אחר שאמרו ליוסף דברי המת כאילו הוא בעצמו דבר אליהם קודם מותו, וצוה אותם לאמר לו אנא שא נא פשע אחיך וחטאתם, כי רעה גמלוך, הוסיפו מעצמם ועתה שא נא לפשע עבדי אלהי אביך (מהרש"ד).

2לפשע עבדי אלהי אביך: לפי שהיותם אחים לו לא היה מועיל לשיסלח להם, כי הם לא נהגו עמו כאחים לפיכך הזכירו לו אחוה אחרת שהיתה להם עמו, והוא שהם ביעלי דת אחת עמו, כי המצרים היו מחבבים בעלי אמונתם, ושונאים בעלי אמונה אחרת, לפיכך קרוב היה שיסלחו לפשעי אנשי אמונתם והנה השליחים חשבו שכן יעשה גם יוסף, ע"כ יסלח לבעלי אמונתו אעפ"י שאינם רואים להקרא אחיו.

3בדברים: השליחים.

4ויבך יוסף: הבין כי אחיו הם הם ששלחו השליחים ושמו הדברים בפיהם, ולא יעקב צוה כל זאת, שאם היה בדעתו לצוות על זה היה אומר לו או שולח לו בחייו; ע"כ בכה בראותו צרת אחיו היראים לנפשם ומוכרחים להמציא תחבולות להנצל מחרון אפו