שד"ל על ישעיהו א:כב

1כספך היה לסגים וגו', דרך משל, כלומר את שהיית מקדם ככסף צרוף וכיין טוב, נהפכת והיית סיגים ויין מזוג. אבל פירוש רש"י ורד"ק (שהמטבע היה כסף סיגים) והיין הנמכר היה מעורב במים) רחוק מאד ממעלת מליצת ישעיהו. ולדעת רא"בע הוא משל על השופטים ועל השרים, על כן אחריו שריך סוררים, והטעם המובחרים שבהם הם סיגים; ונראה לי שאם איננו רחוק שימשיל גדולי העיר לכסף, רחוק הוא שימשיל אותם ליין, ויאמר עליהם סבאך מהול במים.

2כספך היה לסגים, סיג נקרא כל מה שאינו כסף (או זהב) והוא מעורב עם הכסף (או עם הזהב) במקום מחצבו, ומפרידים הסיגים מן הכסף (ומן הזהב) במלאכת הצירוף על ידי האש; ובאמרו כספך היה לסיגים אין הכוונה שהכסף נהפך והיה כלו סיגים, אך הכוונה שאיננו עוד כסף צרוף, אבל הוא כסף מעורב עם סיגים, על דרך שאומר אחריו סבאך מהול במים, וכן משמע למטה (כ"ה) שאומר ואצרוף כבור סיגיך ואסירה כל בדיליך, משמע שיש שם גם כן כסף טוב שישאר אחרי הסרת הסיגים.

3סבאך, שרש סבא מורה על שתייה מרובה. ואולי מזה קראו סֹֽבֶא ליין טוב שקופצים עליו הסובאים.

4מהול, ענין מילה וכריתה, וכן בלשון ערבי כשאדם מערב מים ביין אומרים שעשה בו פצעים והרג אותו מפני שהחליש כחו, וכן המשורר הרומי Martialis אומר: jugulare Falernum שחט היין הטוב (Schultens ואחריו רוז' וגיז'). מהל ומול אחד הם, כמו בוש ורוץ בעברי, בהת ורהט בארמי.