שד"ל על ישעיהו י:ד

1בלתי כרע תחת אסיר, נ"ל שהיה להם משל הדיוט, שהיו אומרים פלוני לא כרע להיות אסיר, ורע גדול מזה אירע לו, כי נפל במלחמה ונהרג. וכאן אחר שהזכיר ואנה תעזבו כבודכם, הפך פניו מהם, ואמר כבודם לא כרע תחת אסיר, כלומר האנשים האלה היו גסי הרוח ורם לבבם מאד, ועל כן יפלו תחת הרוגים.

2בלתי כמו לא, כמו למטה (י"ד ו') מכת בלתי סרה. מלת תחת במליצת כרע תחת אסיר אין ענינה כמו במליצת תכריע קמי תחתי (תהלים י"ח מ'), אך ענינה בִּמְקוֹם (כדעת רד"ק ואחרים), כמו שבו איש תחתיו (שמות י"ו כ"ט), והכוונה כרע באופן שיהיה מקומו במקום האסירים, כרע להיות אסיר; ותחת הרוגים ענינו כמשמעו, שההרוגים מרובים ונופלים זה על זה, והנה קצתם תחת קצתם. ובשנת תקצ"א הדבקתי בלתי כרע למעלה, ופירשתי ואנה תעזבו כבודכם אשר לא היה רגיל לכרוע ולהשפיל עצמו; וזה אחד מן הפירושים ששלחתי לרוז' והדפיסם בראש ספרו, ומשם נגנבו ונדפסו בפראג בישעיה עם תרגום ר' משה לנדא ע"ה. ואחר זמן פירשתי כדעת תלמידי מוהר"ר אח"ם יפלו בלתי כריעה הקודמת לנפילה, כי המתים במלחמה והנופלים ביד האויב, אם הם גבורים אינם נופלים רק אחר שיכרעו מרוב יגיעה או מרוב פצע וחבורה, כענין שכתוב המה כרעו ונפלו (תהלים כ' ט'), ואלה בהפך עם כל כבודם וגאונם יפלו אסירים והרוגים בלי שילחמו ובלי שיכרעו, ותהיה מיתתם בלי כבוד. וגם הפירוש הזה וגם הקודם הם רחוקים בעיני, כי להיות כרע ונפל שני אחים וקרובים זה לזה מאד בענינם, וגם באו זה אצל זה שלש פעמים בשירת דבורה, שכבר ראינו שלקח ממנה ישעיה מלות חִקְקֵי ומִדִּין, קרוב לודאי שהנביא אמר כרע ונפל בשני מאמרים מתאימים (כרע תחת אסיר, ותחת הרוגים יפולו), ולא שאמר בלתי כרע מאמר אחד ואח"כ תחת אסיר ותחת הרוגים יפלו מאמר אחר. ורד"ק ורוז' וגיז' (באוצרו בשרש כרע) ואחרים פירשו בלתי ביו"ד הכנוי, לפי שהעם הזה בלתי, שאינם עמי ולא שומעים אלי (או להיותם בלי עזרתי, כי אינני עמהם), יכרעו תחת אסיר ויפלו תחת הרוגים; והוא פירוש דחוק מאד, ויפה השיב גוסיציוס שלפי זה יש במשמע שיכרעו ויפלו בלי השגחת ה', תחת כי הנביאים מייחסים תמיד גם המאורעות הרעים להשגחת האל ולגזרתו. ומלת כרע שהיא לשון עבר ויחיד, ויפלו שהיא עתיד ולשון רבים, אינן מתיישבות בדיוק אלא לפי מה שפירשתי.