שד"ל על ישעיהו יא:יא

1ביום ההוא יוסיף, על ידי הגדולה והכבוד שיכבדו העמים את מלך יהודה, ישחררו את היהודים העומדים בארצותם בשבי ויניחום לשוב לארצם.

2שנית, קנייה שנית כנגד יציאת מצרים, כי גם במצרים היו עבדים וה' הוציאם משם לחרות וקנה אותם לעבדים לו יתברך.

3מאשור וממצרים וגו', השאר שישאר מגלות אשור ומצרים וגו', כלומר הנשארים מאותם שגלו לאשור ומצרים, כי קצתם כבר מתו, והנשארים בחיים יקבצם ה'. ואין לפרש הממ"ין האלה חוזרות למלת לקנות (לקנות מאשור וממצרים את שאר עמו אשר ישאר), כי למטה כתוב והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור, ואין שם מלת לקנות. וכאן יש לשאול: אם הנבואה לימי חזקיהו, היכן מצינו שגלו ישראל קודם לכן בכל המקומות הנזכרים כאן? והתשובה כי הכוונה על עשרת השבטים שגלו לאשור, ומשם יתכן שנתפזרו קצתם בכל המקומות הנזכרים כאן, אם שהלכו מעצמם, ואם שמכרו אותם שוביהם, על דרך שמצאנו ביואל (ד' ד') וגם מה אתם לי צור וצידון וכל גלילות פלשת וגו' ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים למען הרחיקם מעל גבולם. ואמנם שרבים מעשרת השבטים חזרו לארצם והיו תחת יד מלכי יהודה, זה מוכח ממה שראינו (מ"ב כ"ג) כי יאשיהו נתץ את המזבח אשר בבית אל והסיר את כל בתי הבמות אשר בערי שמרון והרג את כהני הבמות. והנה אם לא חזרו כלם, לא היה אלא מפני שלא רצו, אמנם בידם היה לחזור.

4פתרוס, אומרים שהוא מצרים העליונה, כי בתרגום היוני המיוחס לשבעים זקנים פתרוס מתורגם Pathoues ובלשון מצרי Thures ענינו ארץ הנגב, ואות הפ"א היא אצלם כמו ה"א הידיעה, והנה Pathoues ענינו הדרום, שהוא מצרים העליונה הנקראת Tebaide.

5ומאיי הים, הארצות אשר מעבר לים, כגון ארצות יון ואזיאה הקטנה.