שד"ל על ישעיהו יג:א

1נבואה על מפלת בבל ביד אנשי מדי, ועל הגאולה מגלות בבל והחזרה לארץ ישראל (במצות כרש). משא, הנכון כדעת הקדמונים (יונתן עקילס, רש"י ואחרים), שנקראו הנבואות בשם זה מענין משאוי, כי הנבואה תגיד מה שיפול על האדם, והמאורעות הנופלים על האדם הרי הם כמו משא עליו, והוא כנושא אותם. והנה הנבואות הנקראות בשם זה רובן לרעה, ולפיכך תרגם יונתן כאן ובמקומות אחרים מטל כס דלווט (משא כוס קללה); אבל אח"כ הושאל השם הזה גם על הייעודים הטובים, כגון (איכה ב' י"ד) ויחזו לך משאות שוא ומדוחים. ורד"ק כתב שנקראת הנבואה משא מפני שהיא נישאת בפי האדם (שהאדם נושא ומבטא אותה בפיו), ואחריו קוצֵיוס ורוז' וגיז' פירשו השם הזה ענין נשיאת קול ודבור, על דרך ישא ביום ההוא (למעלה ג' ז'), והביאו סיוע מלשון רומי שאומרים profero להוראת ההוצאה בפה; וכל זה הבל, שא"כ היה ראוי שיפול שם משא על כל דבור שיהיה, לא על הנבואות לבדן. אבל במליצת נשא עליו את המשא הזה (מ"ב ט' כ"ה) מודה אני כי נשא ענינו דבור והרמת קול, ואמרו נשא את המשא כמו שאמרו וישא משלו, ונשאת תפלה, בלי שיהיה גם השם משא מורה דבור.

2אשר חזה, כאן הכוונה ראיית העתיד, לא דבור אל העם, כי אין כאן שום דבר הנוגע לבני דורו של ישעיה. אבל זו ושאר כל נבואות אשר לעתים רחוקות, לא היה הנביא משמיע אותן אל העם, כי לא יבינו אותן ולא היו הדברים נוגעים אליהם, אמנם כתבם על ספר לדור אחרון, וכמו שאמר דרשו מעל ספר ה' וקראו אחת מהנה לא נעדרה (למטה ל"ד י"ו). ובזה יובן למה בנבואה הזאת ובנבואת קרבו גוים לשמוע וכן מסימן מ' והלאה, הלשון קל יותר מדברי ישעיה הראשונים; כי אמנם נבואותיו הנוגעות לאנשי דורו היה משמיע אותן בקהל, ובהן יכול היה לסתום דבריו, כי אעפ"כ היו מבינים אותם, אם להיותם סובבים על ענינים ידועים להם, ואם מפני שהנביא בקולו ובתנועותיו שהיה מתנועע בדבורו היה פותח להם סתימת דבריו, מה שאין כן בנבואותיו אשר כתב על ספר והניחם לדור אחרון בנים יִוָלֵדוּ. מלבד כי באמת לא כל דברי ישעיה הראשונים הם קשים ונבדלים בלשונם מדבריו האחרונים; כי הנה רוב הסימן הראשון, וכן בסימן ל"ז מפסוק כ"ב עד כ"ט, הלשון קל ההבנה ודומה למשא בבל ולקרבו גוים, ולשאר נבואות ישעיה לעתים רחוקות.