שד"ל על ישעיהו יד:יא

1המית נבליך, נבלים וכנורות שהיו מזמרים לפניך (רש"י) כמשפט מלכי קדם שהיו משוררים ונוגנים מלוים אותם תמיד (תלמידי מוה"רר אברהם חי ריגייו), או הכוונה על כלי זמר שהיו מנגנים לפני המלך בעת הסעודה ובשעה שהיה הולך לישון, והנה כנגד זה שהיה שוכב לקול כלי זמר ישכב על מטת רמה (תלמידי מוה"רר אברהם לאטיש). והיה אפשר לפרש לשון נָבָל, ורש"י כתב שמדומה לו שבמסורת גדולה חִבֵּר את זה ואת זמרת נבליך (עמוס ה' כ"ג) בא"ב של שתי לשונות, וכן הוא באמת במסרה גדולה שבדפוס, בדף ראשון ממנה, כלומר שלדעת בעלי המסרה נבליך שבעמוס הוא מן נֵבֶל, וזה שבישעיה איננו מן נֵבֶל, אלא מן נָבָל. ולא נתקררה דעתי בפירוש זה.

2יצע, יותן למצע תחתיך, והי"וד איננה מן השרש, ואין התיבה מבנין פֻּעל, אלא הָפעל תולדה דהפעיל, מן ואציעה שאול הנך (תהלים קל"ט ח'); ולא כמו שכתב ראב"ע יתכן היותו פעל עבר כמו אשר יֻלד לו.

3רמה, הם התולעים הקטנים, שאין העין יכולה לספור אותם, ואינם נראים לנו אלא כקבוץ גדול של רמשים קטנים, ולפיכך רמה הוא שם כולל ולא יקבל כנוי; ותולעה הם הגדולים, והוא שם לכל אחד מהם בפרט, והוא מקבל רבוי, ומכל מקום כאן גם תולעה הוא שם כולל.

4ומכסיך, הוא לשון יחיד, על דרך מוריך מקניך, עיין למעלה א' ל'. והנה הפסוק הזה אינו אלא מליצת השיר, והמכוון בו גאונך והמית נבליך חדלו ברדתך שאול, ותחת מטות זהב וכסף שהיו לך לא היה לך אפילו קבורת כבוד בארגז, אלא גופך נקבר עם שאר הרוגים ועלו בו תולעים והקיפוהו מכל צד.