שד"ל על ישעיהו טו:ה

1לבי למואב יזעק, הנביא הרואה ברוח הקדש שבר מואב עושה עצמו כמיצר עליו, ודוגמת זה למטה י"ו ט' וי"ח.

2בריחיה עד צער עגלת שלישיה, בריחיה של עגלת שלישיה הגיעו עד צער (רד"ק), והמשיל מואב לעגלה שלישית לבטן שהיא מובחרת, או בת שלש שנים (כדעת אחרים), כלומר עגלת השנה השלישית למפרע, ולפיכך עגלת סמוך.

3בריחיה, לשון בורח, בפלס נָדִיב (יונתן רד"ק ואחרים), ולדעת ראב"ע לשון בריח ממש, והכוונה (לדעת תלמידי מוה"רר אהוד לולי) כי מואב לשעבר לקחה מארץ ראובן וגד והרחיבה ממשלתה עד צוער (קרוב לים המלח), ומבצריה וערי חומה דלתים ובריח שלה מגיעות עד שם. ולפירושו יתכן עוד לומר בריחיה כמו גבוליה. וכן נמשלה מצרים לעגלה יפהפיה (ירמיה מ"ו כ'), ואפרים לעגלה מלמדה (הושע י' י"א), ובבל לעגלה דשה (ירמיה נ' י"א), ולפי הטעמים עגלת שלישיה הוא תאר לעיר צער. ולדעת תלמידי חזקיה מיכאל יצחק פואה הקריאה בְרִיחָה (כי הוא חסר יו"ד), והכוונה עגלת שלישיה זו שהיא מואב היא בורחת עד צוער.

4מעלה הלוחית, לא נזכר רק כאן, ובירמיה מ"ח ה' הלקוח מכאן.

5יעערו, לא ידענו גזרת המלה הזאת בבירור, ולר"דק וגיז' היה משפטה יערערו, ולדעתי יתכן שהמלה מעיקרה כן היא, כי זיווג שני העיי"נין דומה לקול יללה. ורש"י כתב שהוא לשון ארמי, שכן יונתן תרגם לא ידרוך הדורך הידד, לא יעוערון בקלהון; והנה המלות האלה לא ידרוך הדורך הידד הן למטה י"ו י', ותרגומן בספרינו לא יעצרון עיצורין, ואולי כוונת רש"י על הכתוב בירמיה (מ"ח ל"ג) לא ידרוך הידד הידד לא הידד, ושם מתורגם לא יעצרון עיצורין ולא ירימון בקלהון, ונראה כי נסחא אחרת היתה לפני רש"י, ואמנם נסחת ספרינו נכונה ומתישבת על הדעת יותר מנסחתו.