שד"ל על ישעיהו יז:י

1על כן תטעי, אין הכוונה לפיכך יבואך עונש זה, שא"כ היה לו לומר לכן (עיין מה שכתבתי בבכורי העתים תקפ"ח עמוד קל"ז), אך טעמו שכחת אלהי ישעך ובכן נָטַעַתְּ וגו'.

2נטעי נעמנים, נטיעות לתאוה ותענוג, כלומר עָזַבְתְּ הטוב האמתי ובִקַשְתְּ הֶעָרֵב.

3וזמרת זר תזרענו, ותזרעי כרמך בזמורת זרים, זמורה לקוחה מארץ אחרת, והכוונה כטעם כי נטשת עמך בית יעקב, וגם על התחברם עם ארם.

4תזרענו, שלא לכפול פעמים רבות שרש נטע, אמר לשון זריעה במקום לשון נטיעה, וגם להיותו לשון נופל על לשון זר; וצריך לפרש תזרענו ענין פזור, כי הזורע הוא מפזר הזרע, ושרש זרה וזרע קרובים; והכנוי חוזר אל השדה אע"פ שלא נזכר. ומלת תזרענו זרה בדקדוק, כי היא לנכח הזכר, והיה צריך לומר תזרעי אותו, כי הדבור הוא לנכח הנקבה; ונראה כי כן היה מנהג הלשון לומר תפקדֶנו לנכח הזכר ולנכח הנקבה בשוה, שאם היו אומרים תפקדִינו היה מתחלף עם תפקדי אותנו, ואם היו אומרים תפקדִיהו היו אומרים גם בלשון עבר פקדתיהו, והיה מתחלף פקדתְ אותו עם פקדתי אותו.