שד"ל על ישעיהו יז:יב

1הוי המון, על ארם וישראל הבאים על יהודה בימי אחז.

2הוי, התחיל לדבר עמהם לנכח, ואח"כ בפסוק הסמוך הסב פניו מהם, ודבר עליהם בלשון נסתר.

3ישאון, מלה קשה, כי נראה היותה משרש שאה כמו כִשׁאוֹן שלפניה, והיא בנין נפעל, בעבור דגש הש"ין, וכן היא דעת רד"ק ורוז' וגיז'; אבל לא מצאנו פֹעַל שאה אלא להוראת השממה, לא להוראת השאון; ונ"ל כי המלה משרש נשא, וטעמה ישאו קול, כמו ישאו מדבר ועריו (למטה מ"ב י"א), אלא שהיא בש"ין ימנית, מפני שכל השי"נין היו מתחלה ימניות, ואח"כ מפני כובד המבטא (עיין שופטים י"ב) נתחלפו קצת מהן לסמ"ך, ואמרו עָשָׂה במבטא הסמ"ך, תחת כי בתחלה אמרו בש"ין, ואמנם כתבו המלה בש"ין שלא לזוז מכתיבת הקדמונים. והנה מלת נשא לרוב שמושה הקלו בה המבטא ואמרו נָשָׂא במבטא הסמ״ך; ומלת שָׁאוֹן גם היא תחלת גזרתה משרש נשא, וענינה נשיאת קול, ולמיעוט שמושה נשארה במבטא השי"ן; והנה ישעיה אמר כִשְׁאוֹן גם יִשָּׁאוּן בש"ין ימנית, ובעלי הנקוד השאירו שי"ן ישאון ימנית כדי לזווגה עם שי"ן כִשְאוֹן, כי ברור הוא שהנביא רצה לעשות ישאון דומה למלת כשאון, על דרך שאמר אח"כ כהמות ימים יהמיון. ודע כי בנביאים כ"י על קלף שבידי כתוב כהמות ים (גם המתרגם תרגם ימא), ומלת ישאון בשי"ן שמאלית.