שד"ל על ישעיהו יח:ד

1אשקוטה ואביטה במכוני, אמר לי ה' שאשב במקומי שקט ובוטח, ואראה המאורע העתיד להיות, שהוא מגפת חיל סנחריב. והמפרשים כלם יִחֲסוּ השקיטה והראייה לאל ית', וזה לא יתכן, מאחר שהוא הפועל המגפה ההיא, לא יצדק לומר עליו שהוא יושב ורואה.

2כחם צח עלי אור, יונתן ואחרים פירשו אור כמו שֶׁמֶש, ורשי פירש ירק, כמו ללקט אורות (מ"ב ד' ל"ט), ורא"בע ורד"ק פירשוהו מָטָר, וסמכו על איוב ל"ו ל"ב ול"ז י"א, וגם אני מתחלה פירשתיו מטר, ואמרתי שהכוונה שהמאורע ההוא יהיה פתאומי ורחוק מאמדן הדעת, כמו חום יבש שיהיה אחר המטר, שהוא דבר בלתי מצוי; ואח"כ ראיתי כי אין שום הכרח לפרש אור ענין מטר בפסוקי איוב הנ"ל, והנני מפרש (כדעת תלמידי מוה"רר יהודה אריה אוזימו) אור על אור הבקר או עמוד השחר, כמו לאור יקום רוצח (איוב כ"ד י"ד), וידוע כי בסוף הלילה ותחלת הבקר היא השעה היותר קרה שבכל כ"ד שעות היום, והנה מפלת מחנה סנחריב הוא מאורע זר ורחוק ממנהגו של עולם, כמו שהוא חום גדול בתחלת הבקר והמשילו ג"כ לעב טל בחם קציר, כי בא"י אין מטר בימות החמה (עיין ש"א י"ב י"ז), וכן ר' יוסף שווארץ (אשכנזי היושב בא"י) כתב בספרו תבואות הארץ, כי בחדש סיון (שהוא זמן הקציר) החום מתרבה, ולא נראים עננים, והטל מעט. וכן איוב כשהיה מצייר עוצם הצלחתו בזמן שעבר, הזכיר כדבר גדול (כ"ט י"ט) וטל ילין בקצירי ודע כי מה שאנו קוראים rosée, Thau) rugiada) איננו יורד מן העננים, אבל בלה"ק וכן בלשון ערבי גם המטר הַדַק מאד היורד מן העננים נקרא טל.