שד"ל על ישעיהו יט:ג

1ונבקה, מן בקק, בנק נפעל, והיה משפטו וְנָבַקָּה, אלא שהוקל, כמו אשר יָֽזְמוּ לעשות במקום יָזֹמּוּ, וְנָֽבְלָה במקום וְנָבֹלָּה, וענין שרש בקק ענין הרקה, כמו הנה ה' בוקק הארץ (למטה כ"ד א'), תהיה רוח מצרים ריקה בקרבו, תהיה כדבר ריק, שאין בו ממש, על דרך ובקותי את עצת יהודה (ירמיה י"ט ז'), וכן מלת לריק ענינה להבל.

2ועצתו אבלע, אשיתהו אובד עצות, כלומר לא תשאר להם עצה, לא ידעו מה לעשות, כי הרעה אשר תבא עליהם, לא ימצאו לה תקנה, ועי"כ ידרשו אל האלילים, כי יראו כי חכמתם ועצתם לא תועילם; וזה סיוע לפירושי, כי אמנם אם הרעה אשר תבא עליהם לא היתה אלא מריבה ביניהם, הלא כשיכירו שהמריבה רעה להם יחדלו ממנה וישובו לאגודה אחת, ואין צורך לדרוש אל האלילים.

3האטים, המדברים לאט, בקול נמוך.