שד"ל על ישעיהו יט:ח

1ערות, נ"ל לשון ערום ועריה (יחזקאל י"ו ז'), וכן ערות יסוד עד צואר (חבקוק ג' י"ג), ערו ערו עד היסוד בה (תהלים קל"ז ז'), והוא מקור עומד במקום כל הזמנים, והטעם אף השדות שעל היאור, ועל פי היאור, גם הם יהיו ערומים מכל.

2נדף, אין ענינו כענין שרש הדף, אך הוראתו פירוד חלקי הגוף היבש והיותם לאבק פורח, וכן יתן כעפר חרבו כקש נדף קשתו (למטה מ"א ב'), וכן כהנדוף עשן תנדף כהמס דונג וכו' (תהלים ס"ח ג'), תעשה אותם נִדָפים כמו העשן שחלקיו מתפרדים ומתפזרים ואיננו.

3וכל מזרע יאור. אפילו אם יזרעו ביאור עצמו בקרקעיתו בהיותו חסר מים (תלמידי מוה"רר הלל קנטוני), ולדעת תלמידי מוה"רר אליעזר אליה איגל ערות על יאור מה שצומח מאליו על שפת היאור, וכל מזרע יאור מה שנזרע על שפת היאור ע"י אדם.

4יבש, ביו"ד אחת, אולי הקריאה יָבֵש, לשון עבר, כמו נִדַּף..