שד"ל על ישעיהו כב:יז

1מטלטלך. טלטול לשון הגבהה, והוא משרש נטל, ואין ענינו השלכה כשרש טול בהפעיל, ולשון טלטול שגור בדברי חז"ל, ואין ספק שאין ענינו אצלם השלכה, אלא הגבהה ונענוע, והם אמרו על הטלטול כל הכלים ניטלין בשבת, הרי ששרש המלה נטל, ועיין דקדוקי 502 §.

2טלטלה גבר, בכח, כמעשה גבר חזק, ור"דק ורוז' ואחרים פירשו גבר דרך קריאה לשבנא, ועוטך עטה, יניעך בסיבוב סביבות גופו, כאדם העוטה עצמו במעטה (וכן נראה דעת רד"ק); ור"שי פירש יפריחך, לשון עיט, ואיננו משרשו, גם היה משפטו להיות בבנין הפעיל. ויונתן תרגם תכסך בושה, מלשון ויעטו כמעיל בשתם, אלא שהעקר חסר, שהי"לל ועוטך בושה, ואולי פירש מענין אבל וחפוי ראש (וקרוב לזה ויטרינגא ורוז') וכמו המצורע שהיה עוטה על שפם, ואמנם כל זה רחוק מענין מה שלפניו ושלאחריו.