שד"ל על ישעיהו כג:י

1עברי ארצך כיאור וגו', ישעיה מְדַמֶה השפלת הגאים וירידתם מגדולתם, לאדם הנשאר ערום בלא לבוש, וכשהוא מְדַמֶה העם לאשה, הוא מדמה הִשָאֲרָה ערומה לאשה העוברת בנהר, שהיא מגביהה בגדיה ושוקיה נראין, וזה חרפה אליה אם יש שם רואים. הלא תראה אמרו חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות תגל ערותך גם תראה חרפתך (למטה מ"ז ב' וג'); אף כאן אמר אַת בת צור עברי ארצך כמו שעוברים נהר, כלומר ערומה ויחפה, והטעם תשארי ערומה מכל כבודך ועשרך: וכן אַת בת תרשיש אין לך עוד מזח הוא אזור, כמו ולמזח תמיד יחגרה (תהלים ק"ט י"ט), כלומר תצטרכי להגביה בגדיך עוד למעלה מן האזור, כאלו אין לך עוד אזור, והוא עצמו ענין תגל ערותך גם תראה חרפתך. והנה תרשיש לא נפלה ביד אויב, אבל אחר שֶשֻדדה צור ולא ילכו עוד בסחורתם לתרשיש, גם אנשי תרשיש שהיו מתחלה אנשי צור, ירדו מגדולתם. והמפרשים הלכו איש לדרכו בדרך רחוקה' וגיז (ולפניו Koppe) מפרש הפסוק על תרשיש לבדה, ואומר כי היתה נאנחה תחת עול צור, ועתה בנפול צור, תרשיש תגאל משעבודה, ותעבור בארצה חפשי ובלא מורא, כמו היאור השוטף ועובר, כי אין מזח עוד, אין עוד עליה אסורים ועבותים, כי נשבר מוט צור מעליה; והנה מכל המשך הנבואה הזאת אין נראה שהיו בנות צור נאנחות תחת עלה, כי בהפך היו מתעשרות בסחורתה, ועוד מה סימן חפשיות יהיה לאנשי תרשיש שיעברו בארצם כחפצם? ההיתה צור מונעת זה מהם? והי"לל להם שיעברו לקצות הארץ וכל הארץ יסחרו, לא שיעברו ארצם. ורוז' פירש על פי תרגום סורי, אתם אנשי תרשיש עברו אל ארצכם כיאור והאחזו בה, אחרי אשר גורשתם משם ע"י אנשי צור, כי מעתה אין עוד מי שידחק אתכם; מזח מלשון ולא יזח החשן (שמות כ"ח כ"ח). ודעת Vitringa כי טעם עברי ארצך כיאור שהארץ תהיה שדודה והרוסה וְתֵהָפֵךְ לשדה עד שתדמה כנהר שֶשִטְחוֹ שוה ואין על-פניו דבר, וטעם אין מזח עוד, אין מלך ואין שר ואין קשרי החברה המדינית. ודעת Doederlein עתה תשטפי בארצך כמו יאור, כלומר תצליחי במעשיך ותגדלי באדם ובנכסים באין מחריד, כי אין מזח עוד, אין דבר שיעמוד כנגדך ויעכב על ידך, עתה שנפלה צור.

2אין מזח עוד, אין ספק שהטעמים מוטעים, וצ"ל מרכא טפחא וכן הוא בדפוש ברישא, ובשני כ"י ארפורט.